שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן נ׳

שנת תרי"ד הגיעני תשובה מק' פאטיק מהפו"מ ומיח"ס דשם במעשה שאירע בפ' יתרו שנה זו שקרה שם במקולין ריאה אחת שהיה נראה על קרום שלה מלמעלה שריטות אדומות ותחתיו כנגד אותו מקום רובץ תולע אשר אינו כמורנא עפ"י בקיאת המומחים ולאו מינה דריאה קגביל ואתי מעלמא אשר זה שמה אשר יקרא לה שרייבער יען שדרכו להעלות שריטות משולבות אדומות מלמעלה כעין כתב נגד מקום שכינתו והבקיאים בו אמרו שדרכו להעלות שריטות וגם דרכו עוד לעולם לקלוף קרום התחתון במקומו וכאשר ראה השו"ב והלומדים שם נחלקו שדעת השו"ב דכשר והלומדים פקפקו בזה ושלחו להרב הגאון מוה' אברהם תאומים אבד"ק זבאריז והשיב באריכות להטריף ואחד מהטעמים היו ששריטו' אדומות הוה ריעתות ונגלד קרום א' הוה ריעותא וטרם בא התשובה מהנ"ל מיהרו השו"ב והכשירו ובבא התשובה הי' הכחשה אם נגלד קרום התחתון אם לא כי השו"ב לא שמו לבם לעיין ע"ז והלומדים אמרו דאף בלא נגלד קרום התחתון בבירור מ"מ טריפה מכח תר"ל התולעים האדומים וגם מטעם שכתב הפר"ת סי' ל"ו סנ"ח ואף שלא היו כאן נקבים באדומות דהוה כמו אדום נגד מכה והנה בגוף הדין אמרתי להערות עד היסוד מקור הדברים בחולין מ"ו ריאה שהאדימה וכו' אלא ל"ש וכשרה ויש בזה הרבה שיטות והנה שיטת רבינו אפרים דהאדימה היינו מחמת מכה שבדופן ולכך טריפה דחיישינן שסופה לנקב והט"ז סי' ל"ח ס"ק ד' השיג על מהר"ץ ולפע"ד דברי המהר"ץ נכונים דבאמת לטעמו של ר"א מה מועיל מה שמתלבן ע"י נפיחה דמ"מ מכח המכה היה סוף העור לנקב וטריפה וא"כ מה מומיל הלבנת הריאה הא הריעותא נצמחת מכח המכה שבדופן וסופו שתקלקל העור מחמת שתתעפש מכח המכה וסופו לנקוב ובשלמא אם החשש הוא מחמת הריאה בעצמה שיש בה איזה לקותא אז שייך לומר דכל ששלטה בה לקותא לא היתה מתלבנת וע"כ דלא שלטה בה לקותא אבל כשמחמת מכה בדופן בא מה מועיל הלבנתה וז"ב ודברי מהר"ץ נכונים ובזה נלפענ"ד מ"ש הר"ץ דרוב נקבים תמצא במקום שיש נקודות אדומות היינו משום דמה שהוא אדום ע"כ משום שיש ריעותא ע"י מכה בדופן דאל"כ לא היתה עולה בנפיחה וע"כ דמחמת מכה הוא וא"כ ע"כ שיש נקבים מחמת המכה ובאמת לפי פירוש ר"א דברי הש"ס עולה כהוגן דבתחלה ס"ד דהאדומות בא מחמת הריאה בעצמה שיש בה לקותא וא"כ שפיר מקשה מ"ש מקצתה דכשרה דאמרינן דהדרא בריא והיינו שתתלבן בנפיחה א"כ כולה נמי וע"כ דחיישינן שמא נקבה מחמת מכה בדופן וא"כ ל"ש וטריפה וכמ"ש ומעתה בנ"ד שיש נקודות אדומות וע"כ שיש מכה מבחוץ וא"כ בודאי טריפה דאף שלא ראינו נקבים מ"מ המהר"ץ העיד שרוב נקבים תמצא במקום שיש נקודות אדומות והוא הי' שוחט מומחה ובקי וע"כ שידע זאת בניסיון ובודאי טריפה אף שלא ראינו הנקבים ובזה פשיטא אם הי' נולד בקרום השני דהי' טריפה דהוה תר"ל ונגלד קרום אחד הוה ריעותא ושריטות אדומות הוה ריעותא וז"פ אמנם מ"ש דהוה עתיד העליון להפוך לאיסורא וכמ"ש השמ"ח סי' ל"ח סי"ד הנה זהו אם היה נגלד התחתונה יש להטריף אבל אם לא נגלד התחתונה מה ריעותא יש הא אדום לבד אין בו שום ריעותא ומ"ש לדמותו למ"ש התב"ש סל"ח ס"ק י"ט דמכה למראה בקרום העליון לבד כיון דהשני' אדום הו"ל כמכה בדופן נחשב כעין מכה נגד דופן במחכ"ת שם הקרום העליון הוא מראה פסולה וא"כ צריך בדיקה וכיון שלא יוכל לבדוק בתחתונה שכולו אדום הו"ל כמכה בדופן והתחתון אדום שלא כדינו שיש לחוש ששלטה המכה בו אבל לא דהתחתון יחשב כמכה בדופן בשביל שהוא אדום הס להזכיר ומה שחידש כיון דהתולע מעלמא קאתי אף שיש לתלות דכד ניים עייל באוסייא מ"מ יש לחוש שמא בא דרך הוושט ונקב הנה דבר גדול דיבר בזה ועיין בפר"ח סי' נו"ן במעשה דפ"מ מחמיר כל שיש ריעותא ולפע"ד גם הפ"מ מודה בזה כיון דהתולע הוה ריעותא וגם נקודות אדומות הוה ריעותא והוא מכוון נגדו דודאי הוה ריעותא וטריפה. ועתה נבא למ"ש גיסי הרב הגאון מוהרמ"ז להכשיר דתולע לא הוה ריעותא כלל כמו מורנא ובאמת לא צדקו דבריו דמורני דרכם לגדל בריאה וא"כ לא הוה ריעותא מה שאין כן התולע שאין דרכה לגדל בהריאה ומעלמא קאתי אם כן יש ריעותא אולי נקבה איזה מקום ועיין בתב"ש סימן ל"ו ס"ק כ"ז שביאר דבעינן במורנא שנדע שדרכו לגדל בריאה וראינו כמ"פ יוצאים מהריאה ע"ש שהאריך ואם כן בתולע שאינו מורנא דודאי מעלמא אתי יש לחוש שמא ניקב דרך הוושט והוה עכ"פ ספק ואם כן הוה על כל פנים ריעות' כמ"ש הפ"מ והפר"ח סי' נו"ן ומ"ש עוד דהתולע הוא נייד וא"כ אין לקרותו תר"ל דמאן יימר שזהו מקומו אצל האדום במח"כ כיון שראינו נקודות אדומות א"כ הוה ריעותא ומה"ת לומר דלא מחמת התולע בא הנקודה ומה"ת למתלי בדבר אחר ועכ"פ ספק הוה אולי בא בשביל התולע הנקודה ובלא"ה נלפע"ד דאף בספק תר"ל יש להחמיר כאן דהרי באמת כל הטעם דספק תר"ל אין מונין שתים הוא משום דמה"ת להחזיק ריעותא ושיצא מגדר הרוב ודלמא באמת אין הריעותא זו במקום ריעותא אחרת אבל כאן שראינו מכוון כאן מה"ת לחדש ריעותא אחרת ולא נימא דע"י התולע באו הנקודות אדומות וא"כ אדרבא בא מכח זה ומה"ת לחדש ריעותא אחרת ועי' בחבורינו מ"ע בתר"ל ס"ה ע"ש ודו"ק.