תרט"ו הגיעני מכתב מהוסאטין מהרבני מוה' יצחק יהושוע גראסבערג ני' היות כי עבר שם הרב הגאון מוה' שלמה ני' אבד"ק סקאהלא ופקד עליו כי הוא נאמן מבשר כשר אשר לא יתן הכבד למכור לזובחי זבח לאשר עפ"י הרוב נמצאים בכבד תולעים הנקאים מאטיליציס ופסק בסקאלא כי הכבד טריפה וע"כ גם שם ינהגו כן והנה להיות כי הוא הפ"מ ויעלה ערך חמשה מאות ריינש ק"מ וגם בכל המקומות אין חוששין לזה וע"כ שואל התרה ע"ז והנה העתיק תשובת הרב המופלג מוה' צבי הירש אבד"ק טראביוולא ני' כי רוצה להתיר והנה מ"ש הרב מק' טרעביוולא להקשות דבש"ת אמרו דף ס"ז ואת נבלתם תשקצו לרבות הדרנים שבבהמה ולא אמרו משום במה"ח ש"מ דלאו דנבלתם תשקצו אית בהו ולא משום במה"ח וע"ז בנה יסוד דאינו רק מדרבנן ואסמכתא בעלמא הוא אבל לא מסתבר כלל וקושיתו אין בו ממש דכל שלא מהני בהו שחיטה של הבהמה והם עצמם אין שייך בהם שחיטה ממילא אסורים משום ונבלתם תשקצו ולכך לא אסרו משום השרץ השורץ על הארץ רק משום אבמה"ח נאסר דכל דלא הותר בשחיטה שוב שייך איסור משום ונבלתם תשקצו וכן מבואר בפר"ח סי' פ"ד ס"ק מ"ג וכן ביאר ש"ב הגאון מוהר"ז ז"ל בשו"ת בית אפרים חיו"ד סי' כ"ה ע"ש וז"פ אך בגוף האיסור שאסר הרב מסקאלא כל הכבדים משום המיטיליצע שנמצא בהם לא ידעתי מה חרד כ"כ כי באמת בזה צדקו דברי הרב מטרעביולא כי בעת שצולין הכבד נתרסקו התולעים ונפסדו צורתן ובטלים ברוב ונו"ט ל"ש בזה דהם פגומים וקי"ל דבטלים ברוב כמבואר בסי' ק"ז ס"ב ואין בזה משום מבטל איסור דהרי צריך לצלות משום הדם שבכבד וממילא נתבטלו צורת התולעים ונתרסק ולא מקרי בריה ומה גם כיון דלא נודע כלל אף ששכיח הדבר שימצא תולעים אפשר דמותר להעלים עין כמ"ש מהר"א שטיין והמהרש"ל בסמ"ג בהלכות נדה ואף דבשו"ת בית יעקב סי' פ"ד וסי' צ"ה האריך בזה לחלוק כבר הארכתי בתשובה בזה בחיבור החדש שהחילות לכתוב שנתר"ב בדף נ"ז לבאר דברי המהר"א שטיין וה"ה בזה ודו"ק והנה במה שפירש רש"י דקוקאני היינו תולעים שבכבר ושבריאה והקשו בתוס' דא"כ לאידך לישנא דשרי תקשי לי' מברייתא דבסמוך דואת נבלתם תשקצו לרבות דרנים שבבהמה אע"ג דמינה קא גביל ולפע"ד נראה עפמ"ש בשו"ת מהר"י מינץ סי' ט"ו דבר חדש דבלב עוף שאין בדמו כזית דל"ש ח"ש אסור מה"ת דל"ש חזי לאצטרופי דהא לא יוכל להיות כזית ולפ"ז אם נימא דמינה קא גבלי א"כ אם לא נגבל רק חצי זית ולאחר שחיטה ודאי דל"ש בהמ"ח א"כ שוב בודאי קוקיאני שרי דל"ש חזי לאיצטרופי דהא לא אפשר וא"כ י"ל מה דרבי מקרא דרנים שבבהמה היינו אם נמצא כזית אבל אם לא נמצא כזית א"כ לא יוכל להצטרף עוד וא"כ שרי מה"ת ולכך קוקיאני שרי מה"ת ולכך לל"ק דאסור משום דמעלמא קאתו א"כ יכול לבא מעלמא שמצטרף לכזית ודו"ק וגם לפמ"ש הח"ץ מטעם אחשבי' כאן בודאי לא אחשבי'. אח"כ ראיתי שיש לפקפק ע"ז דתולעים הוה בריה וחייב אף בכ"ש ועיין חולין צ"ו ולא גרע מח"ש שע"י תערובות דהוא באמת אוכל הבשר ורק שנת ערב תולעים ופשיטא דאם מכירם זורקם רק אם אינו ניכר ל"ש ח"ש ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן מ״ה
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
