שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן מ״ד

בשנת תרי"ג נשאלתי מהמופלג מו"ה ליב קנעפיר מסעריט בבאקווינא במה שאירע שם בקטניות שקורין ארביס מצא בשנה העברה לאחר הבדיקה מתולעים כנהוג מצאו במקצת מונח כמין זבובים קטנים בתוכו והוא שלם ונקי מבחוץ מבלי שום רושם שחור אך אח"כ כשנחתך הארביס לשנים באותו מקום שדרך לחלוק לשנים נמצא בתוכו כעין זבוב קטן וע"ז הורה מורה אחד באשר שהוא ספק איסור תורה ובפרט שרץ העוף כזבובים שחייבתם תורה ששה מלקות ומטמטם הנפש ולכך הורה שאין מועיל שום בדיקה כי אין ניכר שום רושם מבחוץ וכיון דברי' אפילו באלף לא בטלה ולכך אין תקנה אלא לחתוך כל ארביס לשנים ואל"כ אסור לבשל הארביס וע"ז כתב מע"ל דלדעתו יש להתיר כי מה שבריה אפילו באלף ל"ב אינו רק דרבנן והנה לחוש שמא יש בכל ארביס זבוב הוא חששה רחוקה ואף אם נחוש לזה מ"מ הא י"א דיש ס' נגד התולע ואפילו בפירי קטן נמצא בטל מה"ת רק מדרבנן לא בטלה וספק בדרבנן הוה ס"ס באיסור תורה ובפרט שהש"ך בסי' פ"ד ס"ק כ"ב כתב דקטניות אין דרכו להתליע במחובר ועפרמ"ג בשפ"ד שם מ"ש דבודקין כל אחד בפ"ע על השלחן והשלימין מבשלין כיון שאין רואין ריעותא ע"ש והיינו מטעם ס"ס ספק יש בו תולע או לא ואת"ל יש תולע שמא לא במחובר רק בתלוש ואף דפסקינן דס' במחובר או בתלוש אזלינן לחומרא מ"מ בדבר שאין דרכו להתליע במחובר אף דלא סמכינן ע"ז מ"מ הוה ספק עכ"פ ובפרט לדעת הפוסקים דבמקום דחוק ל"ש משום שרץ דהא מונחים במקום צר וא"כ יש ספיקי טובא ואף דכל רוב וחזקה צריך לברר מ"מ כאן הוה טירחא יתירה ובכה"ג א"צ לברר בס"ס זה תורף דבריו וכל דבריו תמוהים לפע"ד מ"ש כיון דבריה לא בטלה אינו רק מדרבנן דהא יש ששים נגד התולע רק נגד טעם התולע וא"כ שו"ב הו"ל ספק דאורייתא בהתגלגל כי גוף התולע הוא ספק תורה רק שאם התולע הלכה לה ולא נשאר רק טעם אז יש לשער בששים כמ"ש בסעיף ט' שם וא"כ יש לחוש לשמא יש בו זבובים ויהי' חשש תורה ואף דנמחה התולע שמא יש בו מעט מן התולע או הזבוב ובאמת מצד בריה בלא"ה ל"ש דהא נמחה ונתרסק ורק משום דיש לחוש שמא ישאר בעין אבל בריה ל"ש ועיין שעה"מ הל' מקואות כלל וא"ו שלכל החילוקים שחלק בכה"ג הו"ל ספק דאורייתא בהתגלגל ואסור ומ"ש דהוה ס"ס ספק יש שם תולע וא"ת שיש תולע שמא התליע בתלוש הנה לכאורה לא ידעתי מקום לס"ס דמה נ"מ בין תלוש או מחובר וע"כ משום דבתלוש אינו אוסר וא"כ לכאורה הוה כשם אחד שמא יש בו תולע או לא דא"ל דספק אחד מתיר יותר דכשאין בו תולע כלל ודאי עדיף מיש שם רק שאנו תולין בתלוש וכמה נפקותות יש בדבר והרי בנקוב לחוץ אסור אף בתלוש וכדומה מ"מ לפע"ד ל"ש ס"ס בזה דבאמת גוף ענין הזבובים הוא דבר זר אבל הסמ"ק הובא בט"ז ס"ק יו"ד דלפעמים נמצא בהם תולעים כשהן לחים במחוברים סמוך ללקיטתן ואותן תולעים גדילים ונעשים זבובים וא"כ שוב אזדא לי' הס"ס והעיקר נלפע"ד דיש להתיר דמה"ת להחזיק איסור שיהיה נמצא כן ועיין ש"ך סי' פ"ג ס"ק א' דאף דאיכא לברורי לא מחזקינן אסורא משום דאמרינן מה"ת יהיו כאן איסור אמנם נראה דל"ד דשם אין מחזיקין איסור כלל אבל כאן כל דצריך לבדוק משום תולעים והוא מיעוט המצוי וכל שהן לחין במחובר סמוך ללקיטה נעשים זבובים א"כ שוב יש לחוש ולבדוק מיהו יש לומר כיון דזה אינו מצוי שיהיו נעשין זבובים א"כ כל שלא ראינו שוב נקב ורושם מבחוץ מה"ת לחוש לזה וגם כיון שאין דרכו להתליע במחובר שוב אין לחוש לזה כנלפע"ד.