והנה הא דאמרו בדף ז' ולבתר אסורא ל"מ מבטל והתניא ולכאורה תמוה היאך ס"ד לומר דמועיל ביטול בתר אסורא והא הפקר ל"מ בדבר שא"ב ועקצה"ח סי' רי"א וא"כ לאח"ז איסור איך מועיל ביטול ואף סילוק ל"מ בדבר שא"ב ולכאורה יש מזה ראיה להב"ח דהפקר מועיל בדבר שא"ב אך נראה דבאמת ע"כ הטעם דל"מ הפקר בדבר שא"ב דהא אינו מזומן אצלו ומה מפקיר והרי הוא כבר א"ש אבל כאן ממנ"פ אם אתה מחשבו לשא"ב שוב אינו מהראוי שיעבור וע"כ דכאן גזה"כ דעשה כאלו הוא ברשותו וא"כ שוב יכול להפקיר ולבטל ג"כ ודו"ק היטב.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ל״ח (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.