שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ל״ו (ד׳)

והנה בת"כ פ' אמור אמרו אלו כתיב קלוי וכרמל הייתי אומר אף הקטניות בכלל ת"ל לחם אין לי אלא חטים מנין אפילו שעורים ת"ל קלוי וכרמל ותמה הבאר שבע בכריתות שם דא"כ אצטריך לחם לענין זה ונדחק דא"כ לא לכתוב קלי ע"ש והוא תמוה דהרי בש"ס אמרו דלכתוב קלוי לבד ולא לכתוב לחם והרי זה א"א דא"כ ה"א דגם קטניות בכלל גם התירוץ השני דנוכל לילף ממצה ז"א דאם לא נכתוב לחם שוב א"א לילף ממצה וא"כ קושיתו עצומה ולפע"ד נראה דהנה בת"כ אמרו אין לי אלא חטים והיינו דלחם הוא מחטים כדכתיב לחם תנופה ע"ש ולפ"ז נ"ל ברור דזה דוקא אם כתיב סתם לחם אבל כיון דכתיב לחם קלוי וכרמל א"כ עיקר הכוונה שהלחם בא מקלוי וכרמל וא"כ הרי בכלל קלוי וכרמל הוא גם שעורים ושאר מינים וכדאמרו בת"כ שם א"כ כל שאמר לחם קלוי וכרמל א"כ אינו בא לתאר הלחם רק מה שבא מקלי וכרמל וא"כ גם עתה דכתיב לחם אינו שולל קטניות דהכתוב לא בא לסמן רק שהלחם הבא מקלוי וכרמל לא תאכלו וע"כ לומר דאחר שאמרו שם דלחם הוא בפ"ע וקלוי בפ"ע וכרמל בפ"ע וכדאמר דא"כ לכתוב לחם כרמל וקלוי א"נ לכתוב קלוי ולחם וכרמל א"כ כיון שכתוב קליו באמצע וע"כ דליחד בפ"ע הוא בא שוב ממילא נלמד לשלול קטניות וא"ל דנימא להיפך דלכך כתיב לחם קלוי וכרמל דהיינו הלחם שבא מקלי וכרמל והיינו אף הקטניות בכלל דא"כ לכתוב לחם כרמל וקלי וע"כ דליחד לכל אחד לאו בפ"ע ושפיר ממעטינן קטניות וכן אי כתיב קלי ולחם וכרמל שפיר הי' שולל קטניות דהרי כתיב לחם וא"כ מדכתיב לחם קלי וכרמל ע"כ דליחד כל אחד בפ"ע ושפיר שולל קטניות אבל אם נימא דאינו חייב בכל אחד בפ"ע א"כ שוב היינו אומרים לחם של קלי וכרמל וא"כ שוב לא נתמעט מלחם קטניות דאינו בא לומר מה שנקרא לחם רק מה שבא מקלי וכרמל וכמ"ש ודו"ק היטב.