שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ל״ב (ד׳)

והנה תלמודי הרב החריף מוה' אברהם נד"ז הגאון בעל ים התלמוד זצללה"ה העירנו מדברי התוס' דעד פרסה א"צ לומר תפלת הדרך דכמו שהוא בעיר דיינינן ליה ואין ראיה משם דשם ליכא סכנה בפרסה סמוך לעיר ועיין בט"ז סי' ק"י ס"ק וא"ו דאם יש סכנה אפילו בפחות מפרסה חייב לברך ואדרבא במ"א שם מבואר ס"ק י"ד דכל שחוץ לתחום מקרי כבר הוחזק בדרך ודו"ק. שוב מצאתי מועתק בשם שו"ת בנימין זאב סי' ק"ה שגט שנכתב בכפר סמוך לעיר בתחום העיר וכתבו בו שם העיר והנהר של העיר ולא שם הכפר כשר הגט ואפילו בכפר שחוץ לתחום אם העיר נראה ממנו ולא הוה שינה שם עירו ע"ש הנה מבואר דדוקא אם הכפר מובלע בתוך התחום או שנראה ממנו כמו סמוך ונראה דאמרו במגלה ומבואר כמ"ש דאם הוא רחוק מן התחום אף שהוא שייך להעיר אינו מקרי להעיר.