שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן כ״ט (ד׳)

ובאמת התוס' במנחות ל"ה נסתפקו בזה אי שייך בש"י רואה את האויר ועיין נו"ב שם שנדחק בהבנת דבריהם והדברים פשוטים שכוונו להרא"ש ומרדכי הנ"ל ומה שנסתפקו בזה הוא לפי שבדיעבד אם כתב ש"י בד' קלפים גם כן כשר ואם כן בזה יוכל להיות הנחה בין לפירש"י ובין לפיר"ת לכל מר כדאית ליה וא"כ אפשר שבעי גם בשל יד בית רואה את האויר ע"כ נסתפקו בזה עכ"פ זה ברור דבכותב בקלף אחד ל"ש השינוי בסדר הנחה רק בסדר הכתיבה דהיינו לרש"י כותב כסדר שכתוב בתורה ומניחם כ"כ בין ש"י ובין ש"ר ולר"ת בש"י צריך לכתוב כסדר שכתוב בתורה והיינו שמניח חלק פרשה וכותב שמע בסוף ואח"כ פרשה והא"ש באמצע דהווית להדדי ועכ"פ דברי הטור בסי' ל"ד נכונים דרצה לכלול ההבדל שבין רש"י ור"ת בין בכתיבה ובין בהנחה והיינו אם כתב בדיעבד בד' פרשיות שאז יש בשל יד ג"כ הבדל בהנחה לכל מר כדאית ליה ואם כתב בקלף אחד יש חלוק בהכתיבה לבד אף בש"י דעכ"פ צריך להניח חלק ולכתוב אח"כ באמצע ועכ"פ הדין דין אמת דבש"י כל שכותב בקלף אחד אין שום נ"מ בהנחה דל"ש החליף פרשיותיה בשל יד וכמ"ש הרמ"ע מפאנו סימן ק"ז בפשיטות ואף שמעלתו הקשה על הרמ"ע מכל מקום לפמ"ש יש ליישב ואף אם ישארון דברי הרמ"ע מוקשים אבל הדין דין אמת דרך כלל אני אומר חלילה וחלילה לזוז זיז כ"ש מדברי רבותינו הראשונים ואחרונים מפני איזה קושיא ומוטב לתלות החסרון בדעתינו וטובה צפרנן של ראשונים ובפרט במצות תפילין הקדושה והחמורה והתמידיות בכל יום ויום והנה שמעתי שאיזה אנשים שינו בתפלה של יד שלהם ע"ד שכתב מעלתו אני לא האמנתי לזה אמנם ירא' מעלתו להזהירם שיחזרו לעשותה כמו שהיו נוהגים קדמונים מני אז ועד עתה ואם לא כתיבנא עלייהו זקן ממרא כמו שאמר שמואל על רב לענין גבינות של עכו"ם ואם שם הוא להקל בדרבנן אף כי להחמיר במ"ע של תורה וקדושת תפילין ולדבר הזה יסלח על אשר דברתי קשות ואני איני מכיר אותו כי אף אם יהיה כגובה ארזים גבהו אין אנו שומעין לשנות אף קוצו של יו"ד ובפרט שביארתי הדברים שאין שום קושיא ובטוח אני במעלתו כאשר יעיין בדברים שכתבתי ימצא שהדברים ברורים הם ומודים דרבנן היינו שבחייהו.