שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קפ״ג (ד׳)

ומה שהקשה מע"ל על הלח"מ פט"ו ממעשה הקרבנות ה"ד שחדש דהא דדיחוי מעיקרא הוי דיחוי הוא רק בקדשים קדושת דמים דקלישא הקדושה אבל בקדושת הגוף דחמורה דיחוי מעיקרא לא הוי דיחוי וע"ז הקשה מזבחים צ"ב דאמר שם לימא קסבר ר' יוחנן בע"ח נדחין ואמרו הן והביא הש"ס ראי' מהך דר' יוחנן בבהמה של שני שותפים ולדברי הלח"מ מה ראי' מקדושת דמים לקדושת הגוף כמו בפסח יפה הקשה אבל לא קשה דהש"ס לא מייתי רק לענין בע"ח נדחים ולענין שיהי' בע"ח נדחים יותר מסתבר בקדושת הגוף לא יהי' נדחה וחלה קדושה בעת שמקדיש יותר מקדושת דמים ורק לענין דיחוי מעיקרא מחלק הלח"מ דבקדושת הגוף דאלים אף בדיחוי מעיקרא חל והיינו מה"ט דקדושה חמורה הוא וחלה הקדושה וז"ב כשמש.