אך בגוף הדבר שכתבתי דל"ש לומר לא גזרו על שבות בה"ש משום דל"מ ספק דרבנן דהא אקבע קדושת שבת ויו"ט עליו לפע"ד י"ל דבמלאכה דרבנן דאיסורו אינו בעצם דהוה מלאכה דרבנן רק בשביל גזירה שאם יעשה זאת יבא לידי איסור תורה א"כ לענין זה ל"ש דאקבע עליו קדושת השבת ויו"ט דהא באמת כל שאינו עושה רק זאת מותר לעשותו בשבת ויו"ט רק דגזרו שמא עי"ז יעשה איסור תורה אבל לענין זה האיסור לא אקבע עליו האיסור ול"ש בזה להחמיר בדרבנן ובשלמא אם הי' האיסור בעצמותו הי' מקום להחמיר אף באיסור דרבנן דעכ"פ בשבת או ביו"ט אסורה המלאכה הזאת לעשות דרבנן אסרוהו ונכנס עליו קדושת שבת ואקבע עליו קדושת שבת אבל מה שאינו אסור רק בשביל שלא יבא לידי איסור תורה בזה לא אקבע איסורא ולכך שפיר אמרו דלא גזרו על שבות בה"ש.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קע״ט (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.