שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קע״ט (י״א)

והנה בהא דמוקי כגון שבא בשבת הקשו התוס' תימה דהא אין מזין ואין טובלין בשבת ונדחקו ולכאורה רציתי לומר דבר חדש דהנה המ"א סי' שמ"ב נסתפק אם הא דלא גזרו על שבות בה"ש אי דוקא בע"ש אבל מ"ש גזרו דשאני עיולי יומא מאפוקי יומא ולפע"ד כיון דאמרו דלא גזרו על שבות בה"ש א"כ אין נ"מ ואף במו"ש דהוא אפוקי יומא מ"מ ל"ש חזקת היום דאף אם הוא יום חז"ל לא גזרו שבותין שלהם רק על עצם היום ולא על בה"ש ולפ"ז הנה מדברי רש"י בביצה י"ט ובמהרש"א שם מבואר דמותר להטביל בע"ש בה"ש דלא גזרו על שבות בה"ש ואף דצריך הערב שמש הא לענין זה יש לו חזקת היום ועדיין יום הוא והו"ל הערב שמש אברא דשם אמרו דאף בחול אסור משום דבעי הערב שמש ולפמ"ש שוב יש לומר דמוקמי בחזקת יום ויש לו הערב שמש וצ"ל דמכאן ראיה למ"ש בחבורי יד שאול על יו"ד דבה"ש לא שייך חזקה דהוא עשוי להשתנות ע"ש וא"כ שוב לא מצי לטבול בה"ש דשמא לילה היא ול"ש חזקת היום אמנם נראה דכאן שבאמת אינו רק חומרא ומעלה בעלמא מה שחשו שמא נטמא כמ"ש הרמב"ם פי"ג מאה"ט א"כ בכה"ג שוב מותר לטבול בה"ש דלא גזרו על שבות והערב שמש יש לו דהו"ל ספק דרבנן ודלמא יום הוא עדיין אמנם לפמ"ש הרע"ב דשני שבותין אסור בה"ש ועיין בשו"ת שער אפרים דהיינו כשלא באו בבת אחת. ולפ"ז לפמ"ש הרמב"ם דשונה ומטביל היינו שמזה וטובל וכ"כ הרז"ה בפ"ק דפסחים א"כ הו"ל שני שבות דאשור.