שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק׳ (י״ב)

ובזה יש לומר מה דנחלקו רש"י ותוס' במכות דף ד' אם פרוזבל הוה מוסר שטרותיו והתוס' כתבו דהוי תרי מילי ולפמ"ש א"ש דלרש"י דרבא קאי גם על דאינו משמט משום דהפקר ב"ד הפקר א"כ שפיר כתב דפרוזבל הו"ל מוסר שטרותיו לב"ד דמה בכך דמערים כיון דחז"ל יכלו להפקיר הממון והפקר ב"ד הפקר א"כ הוה כמוסר שטרותיו לב"ד והו"ל כגבוי אבל להתוס' דל"ש הפקר ב"ד שפיר כתבו דאף דמוסר שטרותיו לב"ד שרי מה"ת מ"מ הלל לא הי' לתקן שיעשו כן דזה הוה כמערים ולא הוה כמוסר שטרותיו ובזה מיושב מה שהאריך הפ"י בדברי התוס' שם דחשבו פרוזבל למוסר שטרותיו לב"ד והם כתבו במכות להיפך ע"ש ולפמ"ש א"ש דזה באמת כוונת דבריהם ודו"ק ומעתה מיושב קושית הלח"מ על הראב"ד דשפיר יכול גדול לבטל דכל שגדול מהלל ועוקר תקנתו ולא הוה הפקר ב"ד ושוב פרוזבל אינו כמוסר א"כ שוב הוה לקיום ד"ת וכמ"ש ודו"ק היטב כי נעים ונחמד הוא מאד ולכאורה רציתי לומר לפמ"ש התוס' בגיטין דף ל"ו ד"ה אלא בסוף הדיבור דהיכא דלא תקנו שיתפשט האיסור רק במקום אחד כמו גבי כחל ובני בשכר בשבת גדול יכול להתיר ולא קטן וכתב המהרש"א דגם פרוזבל הוה כן לפי מה דס"ל לשמואל דאין כותבין רק בב"ד דר"א ור"א דחשיבי לאפקועי א"כ לא פשט איסורו ברוב ישראל ע"ש וא"כ שפיר יש לומר דהראב"ד ס"ל כן ולכך גדול יכול להתיר ולא קטן אבל לפי האמת לפענ"ד דברי המהרש"א תמוהים דבשלמא היכא שתקנו הדבר רק במקום אחד שפיר יש לומר דהוה כפשטה איסורו ברוב ישראל דבמקום הזה שנהג התקנת משום גדר הוה כרוב ישראל וי"ל להיפך דמ"מ לא נתקן רק על מקום אחד ולכך הכריעו דגדול יכול להתיר ולא קטן אבל שם הלל תיקן תקנה כוללת שכל אדם יכול לכתוב פרוזבל רק דצריך שיהי' הכותב הפרוזבל ב"ד חשוב ויכול כל אדם לכתוב לו פרוזבל אצל ר"א ור"א וכדומה ב"ד חשוב פשיט' דזה מקרי פשטה בכל ישראל וז"ב לפע"ד ודברי המהרש"א תמוהין מיהו י"ל דעכ"פ אם נתבטל הטעם הוה כאותו מקום שלא נתקן שם התקנה כמו בגילוי וכמ"ש לעיל ולפ"ז גם בפרוזבל היכא דאכשר דרי שוב לא יצטרך ב"ד לבטלו כלל ודו"ק ועיין בשו"ת אא"ז בעל שער אפרים סי' קי"ג בסופו ודו"ק ועיין בתוס' מגילה דף ה' ע"ב ד"ה ובקש שהקשו היאך רצה רבי לעקור ת"ב הא אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חברו אא"כ גדול הימנו והיינו לשיטתם דס"ל דאף בפשטה ברוב ישראל יכול גדול לבטל כל שאין מי"ח דבר אבל לשיטת הראב"ד דתלוי בפשט לבד א"כ אף אליהו וב"ד אינם יכולים לבטל ובאמת שתירוצי התוס' תמוהים דל"מ בתירוצם הראשון דלא רצה לעקרו רק מחומרא יתירה שיש בו משאר תעניתים תמוה דלשון לעקרו לגמרי משמע וגם תירוצם השני דרצה לעקור אותו מתשיעי לעשירי ג"כ תמוה כמ"ש הרשב"א בחידושיו דהלשון לא משמע כן והנני יוסיף להפליא דבית שני ודאי בט"ב היה כדאמרו בתענית דף כ"ט דמגלגלין חובה ליום חייב ואירע בט"ב כמו בראשונה וע"כ לא אמר ר"י אלו הייתי בדור הזה היינו בבית ראשון כדאמר אלו הייתי בדור ההוא והבית הראשון רובו נשרף בעשירי אבל השני ודאי נשרף בט"ב ואנן בית שני עדיף לן כמ"ש ברמב"ן לענין י"ז בתמוז וז"ב.