שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קע״ב

למאן דלא קחזינא ברוכי קא מברכינא יפיש חיי ויסגי יומיא כבוד ש"ב הרב המופלג ומופלא וכו' הוא כבוד מוה' לוי יצחק פרענקיל ני' האבד"ק באקארעשט יע"א אנס"ו גי"ק עם שאלתו הגיעני היום והנה חשתי לתת עין ולב מפני תק"ע אבל לריק יגעתי כי לא עלתה במצודתי היתר והנה שאלתו הוא באשה אחת משם ושמה סאסיא בת מרדכי נשאת לאיש מקעשינוב שמו יהודא בן שלמה והי' לבעלה שני אחים אחד בק' יאס וכבר מת וחלי"ש ואחד עודנו חי בק' זוואניץ והבעל ואשתו הנ"ל נסעו משם לקושטא זה ערך עשרה שנים ולערך שלשה שנים באה האשה הנ"ל למח"ק ונתעכבה עבור המלחמות ולערך שנה נודע לה שמת בעלה ולא נשאר זרע של קיימא וכשהתחילה לחקור ולדרוש בדבר בא ליד מעכ"ת כתב מהרב המ"ץ דשם בשמו ר' יהושע עלו דיין וכתב לו מעב"ד וז"ל אנכי הח"מ הודעתי איך כתוב כאן ידיעה נאמנה איך האשה מ' סאסי נתגרשה מבעלה יהודה בן שלמה בהיותו שכ"מ פה העירה קושטא בשלישי בשבת כ"ג שבט שנת תרי"ד לבריאת עולם בגט כריתות כשר כדת משה וישראל ע"י שליח לקבלה וזיכו באופן המועיל ומספיק וכו' וכתב באגרת מיוחד בהיות חשש עיגון עלה הסכמה לעשות שליח קבלה ושעל ידו תתגרש האשה הנ"ל אף שלא הגיע הגט לידה וכבר נתפשט הוראה זאת בינינו מרבני וגאוני ארץ וע"ז האריך מעכ"ת מאין מצא לו דשרי לעשות הבעל שליח לקבלה ואף במקום יבום יש פוסקים שאוסרים וכמבואר בב"י וד"מ סי' קמ"ו וכן הובא בש"ע ואף המתירים רק במומר ומומרת והיש"ש שהתיר כתב שלא מלאו לבו לעשות כן וגם הט"ז סי' קמ"ה כתב שלולי דמסתפינא הי' אומר כן והאריך מעכ"ת עוד בשאר ריעותות ויבואר להלאה ברצות ה' ואני אומר עד שמעכת"ר שואל אם לכתחלה רשאי הבעל לעשות כן וא"כ עכ"פ בדיעבד שכבר עשה כן והיא שעת הדחק יש לסמוך על היש"ש והט"ז שהתירו בזה בשכ"מ אבל מאוד תמהני למה לא חשש מעכ"ת לדעת המהרי"ק שורש קמ"א והר"ן בתשובה בשם הר"פ שלא התירו רק בהגיע הגט ליד האשה כמבואר בב"י סי' ק"מ וא"כ בכאן שלא הגיע הגט לידה ולא ידעה מאומה מזה אולי גם היש"ש והט"ז מודים בזה ולכאורה רציתי לומר דע"כ לא כתב המהרי"ק והר"פ רק לענין מומר דיש חשש שמא יבטל הגט א"כ י"ל דהזכות יספיק לה לענין זה שלא יחזור אבל שתהי' מגורשת צריך להיות שיגיע הגט לידה אבל בשכ"מ כדי שלא תזקק ליבם וא"כ כל דאמרינין דזכות היא לה שלא תצטרך ליבם א"כ אם נימא דצריך שתגיע גט לידה וא"כ אם ימות הבעל ולא יוכל הגט לבוא לידה אז שוב זכות הוא לה שתתגרש מיד ובזה אני אומר דמש"כ המהרי"ק שם לפרש דברי הרי"ף פרק קמא דגיטין שכתב דניהי דהבעל לא יוכל לחזור אבל מ"מ אינה מתגרשת עד שתגיע גט ליד' ומה שאמרו ביבמות פרק האשה במזכה גט במקום יבם היא דוקא לענין שלא יוכל לחזור בו הוא תמו' דאיך אפשר לפרש כן דהא שם אי לא תתגרש עד שיגיע הגט לידה א"כ לא הוה זכות גמור מה תעשה אם ימות בנתים טרם שהגיע הגט לידה ואם הגיע גט לידה מה יש לנו להסתפק הא ידענו אם נתרצית אם לא ובאמת שהר"ן כתב דחיות דברי הרי"ף מהך דיבמות וכוונתו כמש"כ וכפי הנראה הי' לפני המהרי"ק הגירסא ברי"ף וגרסינין פ' האשה שהלכה והבין דהוא ראי' למש"כ למעלה אבל לא ראה דברי הר"ן במקומו שהביא הגירסא גרסינן בלי ואו והוא ענין בפ"ע ואדרבא הביא הר"ן משם ראי' להיפך מהרי"ף אמנם בשו"ת פנים מאירות ח"א סי' מ"ג שם בתוך אריכות דברים ראיתי שכתב לישב ראיות הר"ן על הרי"ף מהך דיבמות וכתב דיש לומר דשם מיירי בהגיע גט לידה רק דהאבעיא אם לא הי' זכות לה א"כ בטל השליחות דהבעל לאו בר שויא שליח לקבלה הוא וא"כ אף בהגיע גט לידה לא מתגרשה עיי"ש וא"כ שוב יש לומר דאף בשכ"מ כל שלא הגיע גט לידה אינה מגורשת ואף דרש"י במקומו לא פי' כן מ"מ הרי"ף מפרש כן ורש"י לאחר חזרה לא ס"ל כהרי"ף ועיין בגיטין ט' וכיון שכן שוב אין לנו על מה לסמוך וי"ל דרבנן שנהגו כן הי' בהגיע הגט לידה אבל בלא הגיע הגט לידה לא מהני ובלא"ה י"ל בטעמן של הרבנים דהנה מעכ"ת העיר בקצרה דהט"ז סי' ק"מ סותר דבריו למש"כ בסי' קמ"ה וכוונת דבריו למש"כ הט"ז סי' ק"מ ס"ק ה' וי"ל דהבעל חביב עלי' ואף שהוא מסוכן אינה רוצית להתגרש אף שתזקק ליבום עיי"ש והנה בראשית ההשקפה תמהתי דהא אם מגרש ע"ת כדאתקין שמואל בגיטא דשכ"מ א"כ אם לא ימות לא תתגרש ומה אכפת לה דעדיין הוא בעלה וצ"ל דהט"ז אזל למש"כ בס' קמ"ה דהתקין הר"י מפריז שלא לגרש בתנאי זולת לכהן או במקום דיש חשש טירוף דעת וא"כ בכה"ג שוב י"ל דלא הוי זכות דהרי היא מתגרשת תיכף ושמא לא ירצה הבעל לחזור ולשאנה ואף שנותן משכנות ירצה הבעל להניח המשכנות ולא ירצה לשאנה וכן מצאתי בהדיא סברא זו בדברי דו"ז ה"ג בישי"ע סי' ק"מ ס"ק ב' ע"ש שהאריך ונהניתי וא"כ הט"ז סי' קמ"ה אולי כתב תקנה זו בשכ"מ כהן בכה"ג דנותן גט על תנאי ולפ"ז נלע"ד ברור דבקושט"א אולי הספרדיים נוהגים כהמחבר שלא כתב כדברי המרדכי בשם הר"י מפריש ונוהגין לגרש בכל ש"מ על תנאי א"כ שוב שייך זכות הוא לה וע"כ נוהגין לגרש ע"י זכיי' אף שלא תידע מזה אבל לדידן דקי"ל כהרמ"א בשם המרדכי בשם הר"י מפריש וא"כ לא הוה זכות לה מיהו י"ל כיון דעכ"פ אם נתגרשה בתנאי אף דלדידן לא הי' ראוי להתנות כל שהתנו שפיר דמי ושייך זכות לה ועכ"פ מש"כ בראשונה הוא נכון דעכ"פ בעי שהגיע גט לידה ועכ"פ יש כאן ס"ס להחמיר ספק שמא לא מועיל ש"ק וזיכוי כלל כמש"כ הר"ן בעצמו ועוד הרבה קדמונים כמש"כ הב"י בשמם סי' קמ"א ואת"ל שמועיל זיכוי אבל שמא בעי הגיע גט לידה ולא מועיל בלא הגיע גט לידה ול"ש כאן ס"ס משם אחד דהא הספק הראשון מחמיר יותר מהשני דאף בהגיע לידה לא מהני וגם ס"ס המתהפך הוה כמש"כ הש"ך בסי' ק"י בכללי הס"ס בשם הרמ"ע דכאן צריך אנו לדון אם מועיל כלל זיכו' הגט וא"כ יש ס"ס להחמיר.