שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קמ״ט

בשנת תבר"ך הגיעני מכתב מבארדיוב מהרב החריף ר' נתן נטע סג"ל לנדא ואז לא נתנני הזמן לעיין בדבריו ועתה בשנת תרכ"ה עשירי למב"י עש"ק שמיני מצאתי התשובה הלז וארשום ברצות ד' מה שיש לי פלפול בדבריו ושאלתו הי' באחד שנגפה ידו באבן ומצטער הרבה אך אין בו סכנת אבר ובחול סך ידו בשמן או בורית או חלב מה לעשות כן בשבת ע"י עצמו או עכ"פ ע"י עכו"ם וע"ז הביא דברי הרמ"א בסי' שכ"ו ס"ו דאסור לרחוץ ידו בבורית משום שנימוח והוה נולד והמג"א ס"ק י"א הביא בשם שה"ג להתיר דדוקא שלג וברד אסור לרסק כיון שעומדין למשקין וע"ז הקשה הרב החריף הנ"ל דהרי בסי' שי"ח סט"ז מבואר דשיטת הרמב"ן הוא כן לחלק בין שלג וברד לשומן וחלב אבל לא קי"ל כן דגם בשומן וחלב מקרי נולד וא"כ לרסק בידים אסור ולפמ"ש למעלה יש לישב ודו"ק.