שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קמ״ו (ז׳)

והנה שאל אותי הרבני מוה' צבי שרגא ני' בהא דאמרו בעירובין שם דמודה ר"א היכא דאפשר לשנויי משנינן וע"ז הקשה דא"כ איך אמרו שם דף ק"ב אי ר"א אפילו לכתחלה ומאי קושיא הא כל דאפשר לשנויי משנינן והשבתיו דלק"מ דדוקא שבות דמקדש במדינה ס"ל לר"א דכל דאפשר לשנויי משנינן אבל שבות דמקדש במקדש ס"ל לר"א דאף לכתחלה שרי ודו"ק ובמ"ש דלרש"י לא שייך כלל שבות במקדש יתישב היטב קושית הצל"ח דף ס"ד ע"ב בפסחים ע"ש במה שהקשה על רש"י במ"ש שא"י לתקן המקלות ולא כתב משום טלטול ולפמ"ש א"ש דבאמת אין שבות במקדש כלל. והנה בהא דאמרו משלשלין את הפסח לתוך התנור עם חשיכה מאי טעמא משום דבני חבורה זריזים הם ע"ש בשבת דף ק"ו ובאמת בעירובין דף ק"ג ר"י אמר כן אבל אביי ס"ל שם דכהנים זריזין אמרינן בני חבורה זריזים הם ולא אמרינן רק דשבות דמקדש אף במדינה התירו ע"ש ובזה נראה לפע"ד לישב קושית התב"ש בבכור שור פסחים דף נ"ח בהא דאמרו דשעה לצליית הפסח ומזה למד התה"ד הובא בב"י יו"ד דמליחה שהוא כשיעור צלייה הוא שעה דהרי חזינן דצליית הפסח דהיינו גוף שלם הוא כשיעור שעה וע"ז הקשה דהא ל"צ שעה דהא יכול לשלשל לתנור עם חשיכה ולפמ"ש א"ש דהא לאביי הטעם משום דשבות התירו במקדש והרי שיטת הכ"מ פ"ח מכה"מ דאף דשבות דחי כל דאפשר לעשות בלי שבות לא דחי ולפ"ז כיון דאפשר להקדים שעה שלא יצטרך לדחות השבות מקדמינן ומה דאמרו משלשלין הוא כשאירע שלא צלו מקודם דחינן וגם נראה דאף אם נימא דבני חבורה זריזין הם הא ודאי עכ"פ מיעוט יש דאינם זריזים כ"כ ורק דעפ"י הרוב בני חבורה זריזים הם ולא גזרו ולפ"ז כבר נודע מ"ש הקדמונים דתקנה עושין אף לצורך מיעוט דהרי על כל העולם יש בתוכם מיעוט דאינם זריזים ולכך הקדימו שעה כדי שיספיק לכל העולם אבל אם קרה שבני חבורה אחת או שתים שלא צלו מקודם מותרים ואזלינן בתר רוב וז"ב ועיין כו"פ סי' ס"ט שהקשה ג"כ קושית התב"ש וכתב גם כן דלכתחלה לא התירו לשלשל וקבעו שעה אחת וכ"כ בצל"ח פסחים שם אבל זה דחוק ולפמ"ש הדבר מבואר בטעמו. והנה מזה מוכח דלצלי א"צ מליחה דאל"כ הי' צריך יותר משעה למלוח הפסח דשיעור מליחה הוא כשיעור צלייה ואף אם נימא דלצלי א"צ כ"כ מליחה אבל עכ"פ צריך איזה זמן למליחה וע"כ דלצלי א"צ מליחה מיהו יש לומר דלצלי לא צריך שעה לצלייתו רק שם דלא מלחו הפסח ובצל"ח ריש כיצד צולין רצה לאסור שימלחו הפסח דמליחה הרי הוא כצלי והרי הו"ל צלי מחמת דבר אחר וכל שלא מלחו צריך צלייה הרבה שיהי' ראוי לאכילה אבל שאר צלייה שנמלח קודם ונתרכך הבשר הרבה על ידי המליחה שוב ל"צ לשהות כל כך בשיעור שעה ולפ"ז שוב אין לו ראי' להתה"ד ובלא"ה אין ראיה משם די"ל דלאו צליית הפסח לבד הי' צריך שעה רק החגיגה הבא עמו בחל בחול וזה ודאי לא דחו שבת והי' צריך שעה מיהו עכ"פ מוכח דצליית הפסח והחגיגה שהיו יכול להיות בב"א הי' שעה אחת ובזה יש ליישב קושית התב"ש והכו"פ הנ"ל משום דחגיגה לא הי' בני חבורה ומי שהיה רוצה היה אוכל דחגיגת י"ד אינו חובה וכדאמרו בפסחים דף ע' וא"כ שוב לא שייך בני חבורה זריזים הם ולא הי' רשאי לשלשל עם חשיכה ודו"ק היטב שוב ראיתי בספר ישועת יעקב ביו"ד סי' ס"ט הקשה ג"כ על התה"ד דהא צריך שתי שעות לצלי וחמלילח והאריך בזה ובמחכת"ה הא לצלי לא בעי מליחה ומ"ש התוס' ריש כיצד צילין דהי' צולין הב"מ היינו ב"מ דוקא משום כבדא עלוי בשרא אבל שאר פסח ודאי לא צריך מליחה וגם בזה פקפק הצל"ח דאסור למלחו דמליח הרי הוא כרותח דצלי וע"כ דלא מלחו כל כך שיהי' רותה כל כך רק כדי שתפליט דם כבדא שהוא מרובה אבל לא כ"כ רותח.