שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קמ״ו (ו׳)

והנה בענין שבות במקדש ראיתי כעת דבר תימה בתוס' מנחות דף צ"ז שכתבו בד"ה לא סידור הקנים ואע"ג דאין שבות במקדש האי טלטול לאו משום שבות הוא אלא דמחזי כבונה וסותר כך פירש בקונטרס ולא משמע כן בריש כל הכלים דאמר קנים קודם התרת כלים נשנו משמע דליכא אלא איסור בעלמא ואשכחן נמי שבות במקדש דאסרו כגון ציר העליון שמא יתקע נגר המונח בפ"ב דעירובין ק"ב ודבריהם תמוהים דמה ראיה מייתי לדחות דברי רש"י הא בעירובין שם כתב רש"י בהדיא דאסור משום בנין וסתירה בכלים והתוס' שם דחו דאינו רק משום שבות רק דמצינו קנים דאינן דוחין השבת והדברים תמוהים דהא רש"י לשיטתו אין ראיה מזה וכמ"ש ועיין בשבת דף קכ"ו ד"ה והמונח שהביאו ג"כ ראיה מסידור קנים ולרש"י אינו ראיה גם בדף קל"ג שם ע"ב ד"ה לא כתבו סתמא דאשכחן כמה שבותים שאסרו במקדש ולא כתבו איזה מקום ועיין שבת דף צ"ה ד"ה שר"א שכתבו שני תירוצים ולחד תירוצא ס"ל דאסרו לפעמים שבות אבל אין קושיא לרש"י די"ל כתירוצם הראשון ועכ"פ רש"י ס"ל דשבות במקדש לא גזרו כלל. אברא דגוף דברי רש"י שם תמוהים שכתב דאע"ג דאין שבות במקדש מ"מ האי טלטול לאו משום שבות אלא משום דמחזי כבונה וסותר וקשה טובא כיון דבונה וסותר גמור לא הוה רק דמחזי כבונה וסותר וא"כ גם זה אינו רק דרבנן ולמה יהי' אסור במקדש דאינו ג"כ רק שבות וצע"ג ולישב דבריו נראה לפענ"ד עפמ"ש בתשובה באורך דמה דאין שבות במקדש כתב הכ"מ בפ"ח מבית הבחירה משום דכהנים זריזים הן ואני הראיתי שהדבר מבואר כן בשבת דף כ' דכהנים זביזין הם ולפ"ז יש לחלק דדוקא היכא דהגזירה הוא אטו איסור תורה בזה שייך לומר דאין שבות במקדש אבל במקום שחכמים אסרו דדמי למלאכת תורה דהוה מתקן מדרבנן והוה בונה וסותר מדרבנן מה מועיל דכהנים זריזים הם דהא מ"מ גוף מלאכה זו אסרו חז"ל ושם הבאתי דברי הריב"ש שכתב כן בהדיא יעו"ש ולפ"ז גם כאן בשלמא אם משום טלטול הוא דאסרו וטלטול משום הוצאה הוא דגזרו כמבואר בשבת דף קכ"ג שייך לומר דאין שבות במקדש דכהנים זריזים הם אבל אם הטעם דמחזי כמו בונה וסותר א"כ הוה בונה וסותר מדבריהם א"כ מה שייך כהנים זריזים הם וגם אם מחזי כבונה וסותר הוה גזירה שהוא יחשוב שכשם שמותר לבנות ולסתור בזה כמו כן הותר בונה וסותר במקום אחר א"כ פשיטא דל"מ מה שהתירו לכהנים דזריזים הם דהא איכא למיחש לזר הרואה שיתיר לעצמו בנין וסתירה במקום אחר ודו"ק היטב אך מה שיש לתמוה על סברא זו שכתב הכ"מ דטעם דאין שבות במקדש דכהנים זריזים הם דבאמת דכן אמרו בשבת שם אבל שם אמרו דבני חבורה זריזים הם ובעירובין ק"ג מבואר בהדיא דלא אמרינן בני חבורה זריזין הם רק כהנים זריזים הם ועיין תוס' פסחים דף פ"ה ד"ה דבני חבורה זריזים הם ואמרו שם דשבות במקדש במדינה לא התירו הרי דלא בשביל דכהנים זריזים הם התירו דאל"כ הי' להם לחלק דפסח דלכל ישראל מסור אף במקדש לא התירו וגם שם אמרו דלענין ספר ג"כ התירו שבות וגם זה קרוי שבות דמקדש ושם ל"ש דכהנים זריזים הם וגם ברש"י מעילה דף י"ב גבי יצא לנחל קדרון משמע דבמקדש אין מועלין לפי שאין גוזרין גזירות במקדש משמע ג"כ דלא משום דכהנים זריזים הם וגם שם לא שייך האי טעמא דהא המעילה הוא איסור דרבנן בפ"ע ועיין מהרש"א בשבת מ"א ע"ב בתוס' שם מבואר בדבריו דדוקא בשבת שייך אין שבות ולא בשאר איסורים ונעלם ממנו דברי רש"י אלו במעילה וע"כ הדברים צריכין עיון ועכ"פ שיטת רש"י דשבות הותר במקדש בכל מקום אך מה דקשה לי לשיטת רש"י דשבות דטלטול לא שייך במקדש א"כ היאך יפרנס דברי הש"ס בסוכה דף מ"ג והכירו בהם בייתוסים ונטלום וכבשום תחת האבנים ופירש"י יודעים הם בחכמים שלא יטלטלו למחר האבנים וקשה טובא דשם הי' בעזרה והלא אין שבות במקדש ואיסור טלטול הוה שם וע"ש במהרש"א ולשיטת רש"י צ"ע טובא ועיין בסוכה שם דאמר ערבה שלוחי ב"ד מייתי לה לולב לכל מסור ופירש"י דכהנים זריזים הם ועתוס' ובריטב"א שם ולפמ"ש למעלה דשבות הוא רק דכהנים זריזים הם ובמקום דאין איסור בפ"ע רק בשביל שמא יבא לידי איסור תורה לא גזרו א"כ כאן דאינו רק גזירה שמא יעבירנו וכל דכהנים זריזים הם לא גזרו וא"ש אבל הדבר צ"ע כמ"ש. והנה בהך דסידור הקנים דאמרו שם דאינו דוחה את השבת קשה לי דהי' לו לומר גם את היו"ט דהיינו אם חל יו"ט ביום שצריך לסדר אותם כמו דקתני ואין אופין לא בשבת ולא ביו"ט וגם שבות דשבת גזרו ביו"ט גם כן ולפע"ד מזה ראיה דהוא משום בונה וסותר ולפ"ז הרי התוס' בשבת דף צ"ה כתבו דבונה היכא שנפל ביו"ט וא"א לבנותו מאתמול לית בי' רק משום עובדא דחול וא"כ פשיטא דבמקדש דהותרו כל המלאכות דלא אסור שבות כזה אבל להתוס' דאסור משום טלטול א"כ גם ביו"ט הי' ראוי לאסור ודו"ק.