שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קמ״ו (ה׳)

והנה בהא דאמרו שבות דמקדש במקדש התירו במדינה לא התירו ערש"י מ"ש בזה ולפע"ד הטעם פשוט דהרי הכ"מ פ"ח מבית הבחירה כתב דשבות במקדש ליכא משום דכהנים זריזים הם ולפ"ז זהו במקדש דעפ"י רוב המתעסקים בעבודה וכמעט כלם הם כהנים דשחיטה דכשר בזר משום דלאו עבודה הוא ואפ"ה לא הניחו הכהנים כדאיתא בתוס' קידושין דף ע"ו ע"ב ד"ה אין וא"כ שייך דכהנים זריזים הן אבל במדינה דנמסר לזרים שאינם זריזים וע"ה א"כ שוב שייך שבות אף דשייך למקדש וגם לפי המסקנא דמשלשלין את הפסח הוא דוקא משום דב"ח זריזים הם וא"כ כל דבר שאין הכהנים או ב"ח עושים שוב לא שייך דזריזים הם ועיין בתוס' פסחים דף פ"ה שוב שייך שבות אף במקדש ואני תמה דבפ"א מק"פ הלט"ו כתב שרוחצין את העזרה בשבת שאין איסור שבות במקדש אפילו מה שא"צ לעבודה ובאמת זו מנין לו ולא עוד אלא ששינה לשון ששנו חכמים במשנה דבמשנה אמרו שהכהנים מדיחים שלא ברצון חכמים ומפרש שם שלא ברצון ר"א רק ברצון רבנן דפליגי על ר"א וזה נכון דבכהנים שייך דזריזים הם אבל רבינו דלא כתב רק שרוחצין ולא ביאר הכהנים ואם כן צ"ע וכפי הנראה רבינו סבירא לי' דלא גזרו על שבות במקדש כלל וכדאמרו שאין טומאת ידים במקדש ולא גזרו על שבות כלל במקדש אבל צ"ע מנין לו זאת ורבינו כתב איסור שבות במקדש היתר הוא וצ"ע מנין לו זאת וגם בהלכה י"ח כתב סתם שמותר לחתוך היבלת אפילו בכלי אם היתה יבישה שאין שבות במקדש כלל וצ"ע דזה הוה שבות דמקדש במדינה וכפי הנראה רבינו דחה זאת ואף שבות דמקדש במדינה נמי התירו וזה שכוון רבינו ואמר דאין שבות במקדש כלל והיינו דלא גזרו כלל ע"ז ולכך כתב למעלה בהט"ו דהיתר הוא וכמ"ש אמנם מה דדחי דברי ר"נ דאמר שבות שא"צ לא התירו הוא תמוה ועצל"ח מ"ש בזה ולפע"ד נראה דהנה באמת מה דאמר דהוה שבות דא"צ הוא תימה דהא הוה בזיון דהוה מלא דם וכמ"ש הצל"ח אבל באמת הא אמרו בפסחים דף ס"ה דשבח הוא לבני אהרן שילכו עד ארכבותיהם בדם ומש"ה פוקקין את העזרה וא"כ עכ"פ לא הוה בזיון מה שלא הרחיצו העזרה אבל לפ"ז צ"ב דאכתי זהו לבני אהרן שהיו עובדים עבודה אבל שאר אנשים שהיו בעזרה ובפרט ביו"ט שהיו מחוייבים בראיה להם הי' בזיון והי' צורך להדיח ובזה נ"ל שלכך השמיט רבינו שהכהנים הדיחו דלענין הכהנים באמת היו שבות שא"צ אבל לאחרים שפיר הדיחו כנלפע"ד ודו"ק. ובמה שהבאתי למעלה מה שהתוס' בבכורות דף ל"ח ע"ב ד"ה וסימנך נסתפקו אי מום קבוע יש לו רפואה ומהרי"ט אלגזי ריש אלו מומין האריך בזה הנה בבכורות דף כ"ה אמר אימא מום עובר הוה דאיתסי משמע מזה דמום קבוע אינו יכול להתרפאות דאל"כ לימא סתם אימא דאיתסי ושמא הרועה או אחר עשה לו איזה רפואה או שהבהמה בעצמה קבלה איזה רפואה במקרה ונמצא בספרי הטבע דבע"ח מרפאים אחת את חברתה והפאקין מצאו שהביאה בהמה את חברתה וע"כ דמום קבוע א"י להתרפאות כנלפע"ד וצ"ע שהתוס' לא הביאו מכאן.