שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קמ״ג (ו׳)

והנה במ"ש רבינו אפרים דלא אמרינן חענ"נ רק בב"ח משום דנעשה כלו ונבלה והביא התוס' בחולין דף ק' ראיה לדבריו ממה שצותה התורה להגעיל כלי מדין והא המים נאסרו וחזרו ונבלעו ולפע"ד נראה דהנה לכאורה הי' נראה לומר טעם הסברא דאמרינן חנ"נ אף בשאר איסורים דהרי שיטת הרשב"א בסי' ק"ו דאף דלא אמרינן חנ"נ מ"מ חתיכה עצמה אסורה דאפשר לסוחטו אסור ע"ש וכן קי"ל ולפ"ז יש לומר דלכך בעי ששים נגד כל החתיכה דבאמת הוה מב"מ עד"מ שהחתיכה נאסרה מחתיכת איסור ורוטב עם בשר הוה מב"מ רק דזה היתר וזה איסור וכמ"ש הר"ן בנדרים דף נ"ב בטעמי' דרבנן ולפ"ז כל שהחתיכה עצמה עכ"פ אסורה היאך שייך לומר שכל שיש ששים נגד הבליעה שבחתיכה הרי נתבטל האיסור כיון שנשאר איסור משהו בחתיכה דמה"ט החתיכה עצמה אסורה ואותה משהו הוה מב"מ עם החתיכה דל"ש ביטול דבאיסור באיסור ל"ש ביטול ולכך בעי ששים נגד כל החתיכה ולפ"ז לא קשה מהך דיורה דהרי הרשב"א כתב דע"כ לא אמרינן דחנ"נ רק בחתיכה ולא באיסור הנבלל דנבלל בשוה וכמבואר בטור סי' ק"ו ולפ"ז בכה"ג המים לא נעשו נבלה וא"צ ששים נגד כל המים אף לדידן אברא דכ"ז למ"ד אפשר לסוחטו אסור אבל למ"ד אפשר לסוחטו מותר א"כ ל"ש מב"מ דהחתיכה עצמה מותרת ובזה עמדתי על דברי הראב"ד דלא אמרינן נעשה נבילה רק למ"ד מב"מ לא בטיל אבל למ"ד מב"מ בטיל לא אמרינן נעשה נבילה והדברים סתומים ולפמ"ש יש לומר דהנה הט"ז סי' ק"ו פירש דכוונת הרשב"א לא משום דאפשר לסוחטו אסור רק משום דשמא לא נפלט כל האיסור ולפ"ז אף למ"ד אפשר לסוחטו מותר מ"מ כיון דנשאר שם איסור לכך החתיכה אסורה וא"כ לפ"ז למ"ד מב"מ בטל שפיר בטל ולא שייך לומר דמ"מ מה שנשאר אסור והוה מב"מ כיון דאפשר לסוחטו מותר א"כ החתיכה משכחת לה דתשיב להיות היתר כשיבא אליהו ויאמר דנסחט כל האיסור שבה וא"כ שוב הו"ל מבשא"מ דהא האיסור הבלוע ישאר איסור והחתיכה תהי' היתר וא"כ להבטל להיות כמבטל וכעין דאמרו נבילה לגבי שחיטה וז"ב ומעתה שפיר כתב הראב"ד דלמ"ד מב"מ בטל בודאי מותר והיינו למ"ד אפשר לסוחטו מותר אבל למ"ד אסור אסור אף אם נימא דמב"מ בטל ובזה מיושב קושית הלח"מ דבש"ס אמר דכ"ע ס"ל אפשר לסוחטו אסור ופליגי במב"מ אי בטל וקשה דא"כ היאך למ"ד מב"מ בטל שייך חנ"נ ולפמ"ש א"ש דלמ"ד אפשר לסוחטו אסור פשיטא דלא בטל אף למ"ד מב"מ בטל ודו"ק ועיין כו"פ ס"ק ה' ובזה יש לישב קושית הפר"ח והכו"פ ס"ק ט' ואכ"מ וכ"ז כתבתי מבלי עיון בהגמרא ועיינתי בש"ס וראיתי דאמרו דכ"ע אפשר לסוחטו אסור ורבנן ס"ל מב"מ בטל וא"כ קשה קושית הלח"מ דא"כ למ"ד מב"מ בטל לא שייך מב"מ כלל ולאחר העיון לק"מ דניהו דאפשר לסוחטו אסור והחתיכה אסורה מ"מ לא מקרי מב"מ דניהו דהחתיכה אסורה מפני שיש בה טעם איסור אבל מב"מ לא מקרי דלכשיבא אליהו ויאמר דנסחט ממנו האיסור החלב שבה שוב עכ"פ אפרה מותר ובב"ח אפרה אסור דהוא מהנקברים ובכה"ג לא מחרי מב"מ דלכי מסחט מותר החתיכה דאפשר לסוחטו דאסור היינו כל שהוא באיסורה אבל לא לכשתסרח וז"ב ועכ"פ מיושב קושית הכו"פ וכל המפרשים בהא דיליף בפסחים דף מ"ד מגיעולי עכו"ם דטכ"ע דאורייתא ודלמא הי' מבשר בחלב דטכ"ע ודאי דאורייתא ולפמ"ש יקשה דא"כ היאך הגעילו יורה גדולה ול"ש לומר כמ"ש למעלה דבכה"ג לא שייך חנ"נ דבב"ח ודאי דנ"נ דהוה כלו איסור אחד וגם לא שייך לומר דלמ"ד אפשר לסוחטו מותר הקשו התוס' דהרי בב"ח ודאי אפשר לסוחטו אסור כמ"ש הטור סי' צ"ב ודו"ק.