שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קמ״ג (י״א)

והנה דרך אגב אזכיר מה שהוא שיטת רש"י דבטעם קפילא וליכא טעמא אפ"ה צריך ששים וכל הפוסקים תמהו עליו דהא טעים קפילא וליכא בו טעם ולפע"ד נראה דהדבר נכון דהנה חז"ל שיערו בששים בטל הטעם במציאות א"כ א"א לומר דעת ששים מורגש לגמרי ובהגיע לששים נתבטל במציאות לגמרי זה א"א וא"כ צ"ל דעד ששים מורגש טעם אבל אינו כ"כ טעם מורגש ועד"מ בשלשים נרגש הרבה ובארבעים פחות ובחמשים פחות יותר ועד ששים יש טעם וא"כ לפ"ז נ"ל דלכך אין הקפילא נאמן דאפשר שאינו נרגש כ"כ טעם ומ"מ כל שכבר נאסר אסור עד שיתבטל ממציאות לגמרי ולפ"ז זה באיסורים משא"כ בב"ח וכדרך שכתב הר"ן לענין נ"ט בנ"ט דבאיסור אסור משא"כ בב"ח וה"ה בזה. ובזה אמרתי דבר נחמד בהא דאמרו בחולין דף צ"ז קדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בנו"ט ופריך מאן טעים ליה והקשו התוס' דלמה לא פריך על משנה דטיפת חלב ומשנה דירך שנתבשל בה ג"ה וכן יין במים בנו"ט ולפמ"ש א"ש דהנה לשיטת רש"י דלא סמכינן על קפילא כל דליכא ששים ורק בדאיכא ששים צריך קפילא דשמא נו"ט יותר כמ"ש בדף צ"ח בחולין ובסי' צ"ח מבואר שיטתו והנה מה דפריך הש"ס מאן טעים לה קפילא אטו מריש לא הוה ידע דמשכחת לה קפילא וצ"ל דלא סמכי' אקפילא ארמאה דס"ל דבדאורייתא לא נאמן אף במסל"ת ועיין בסי' צ"ח בט"ז וש"ך מ"ש בזה ולפ"ז יש לומר דדוקא כל שאין ששים אבל כל שכבר יש בו ששים ועפ"י רוב נתבטל במציאות הטעם א"כ בכה"ג בודאי סמכינן על קפילא ארמאה כל שאומר שאין בו טעם דאינו רק מסייע להרוב והוה רק גילוי מלתא בעלמא וא"כ ל"ק מכל הני אבל בקדירה דצריך לשער בכל מה דבלעה קדירה א"כ שפיר חיישינן דלא ידע לשער ואין בו ששים וא"כ לא נוכל לסמוך על קפילא וע"ז אמר דמ"מ סמכינן עקפילא ואף דבב"ח א"צ ששים וסמכינן על קפילא אף שהוא פחות יש לומר דלהס"ד לא ידע זאת וס"ל דבעי ששים ודו"ק היטב.