שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קל״ה (ז׳)

והנה בשנה תרט"ו ז"ך טבת לעת ערב הגיע תשובה מהרב החריף מוה' נתן הלוי וכעת היא הרב דק' קילקוב חתן הרב הג' מוה' שמואל נחום ני' אבד"ק ליבטשוב שכתב לישב קושית הרשב"א על הרמב"ן ריש יבמות דאם אינו עולה ליבום ע"י ד"א ג"כ אינו עולה לחליצה והקשה הרשב"א דא"כ נודרת הנאה מיבמה בחיי הבעל דאינו מיבם לא יעלה לחליצה וע"ז כתב לישב ע"פ מ"ש הריב"א דאף דאין עשה דוחה לא תעשה ועשה מ"מ אינו לוקה באם עבר ועשה וכתב הנו"ב מהד"ק סוף ספר דהטעם הוא משום מאי אולמא האי עשה מהאי עשה ולכך כשעושה ליהפך ג"כ שייך מה אולמא ע"ש ובזה ישב מעלתו קושית הפ"מ בס' שושנת העמקים דלמה קוברי המת ביו"ט ראשון הוה ס"ד דהש"ס לפסלן לולא דסברו דמצוה קעבדי והרי בלא"ה יו"ט אינו רק עשה ול"ת והרי בעי עבירה שיש בה מלקות והרי כל שעבר ודחה שוב אמרינן ליהפך מה אולמא ושוב עכ"פ מלקות אין כאן ולזה אמר כיון דעכ"פ כל הטעם רק משום מה אולמא א"כ שייך לומר ליהפך מה אולמא דעכ"פ ישנו באיסור מלקות אף דאין מלקין בפועל מ"מ עבירה דמלקות שייך בזה ושפיר מפסל וכמו בלא התרו בי' ולפ"ז אמר גם כאן הרי נדרים עשה ול"ת ולכך נדרים חלים ע"ד מצוה ולפ"ז בשלמא לענין להתיבם אמרינן מה אולמא האי עשה מהאי עשה אבל לומר דאינו עולה ליבום ואינו עולה לחליצה שוב אמרינן להיפך מה אולמא האי עשה מהאי עשה ושוב עולה ליבום וממילא עולה לחליצה ובזה יישב לנכון קושית התוס' ביבמות דף כ' ד"ה בשלמא דשפיר עולה לחליצה אף דאינו עולה ליבום זה תו"ד.