שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קל״ה

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

מה שנשאלתי מהרב מו"ה אברהם בער דיין ד"ק בוברקא שנת תרי"ג כ"ח אדר ב' במעשה שאירע שאחד הי' לו טראטע על אחד מהשותפין ושמו ראובן ומת ראובן והשותף השני טען שלא נשאר בהשותפות וזה טען שנשאר הרבה ובאו לעמק השוה שיתן לו כך וכך ונתן לו שותף השני ושמו שמעון כת"י שחייב לו כך וכך ובתנאי שיחזיר לו הטראטע הנ"ל ואח"כ מת שמעון ג"כ ועכשיו טען הבורר מצד היתומים אולי פרע לך שמעון והטראטע הוא טראטע אחרת והבורר הדיין רא"ד הנ"ל אמר שזה הוה כתו"ז דהרי כ"ז שלא החזיר לו טראטע לא פרע לו ואני אמרתי דאף לאביי ורבא כאן בודאי לא פרע לו דכל הטעם שלהם משום דאומר פרע כי היכא דלא לטרדן אבל כאן לא פרע בודאי דאדרבא יטרידו יותר בהטראטע ועל הטראטע לא יוכל לטעון פרעתי כמבואר בתומים סי' ס"ט דעל ח"כ ל"ש פרעתי וכ"כ בשו"ת נו"ב מהד"ק חלק חו"מ גם מ"ש הבורר מצד היתומים דבשביל יתומים טענינן שמא זהו טראטע אחרת לפע"ד כיון דהי' כתוב הסכים כך וכך רחוק שיזדמן סך זה במכוון ש"פ והוה מלתא דל"ש ועיין מ"ש ש"ב הגאון בעל נתיבות המשפט סי' נ"ט ס"ק א' דבכה"ג לא טענינן ליורשים אף שהוא להחזיק כיון שזה א"צ לידע ע"ש ודו"ק אך לכאורה קשה לפ"ז בשטר דשייך בודאי שטרך בידי מה בעי וא"כ אף שאינו ת"ז נימא דאינו נאמן לומר פרעתי אף ביתומים דחזקה אין אדם פורע ולא לטרדן ל"ש דהא אדרבא בזה יטרדנו וע"כ דמ"מ כיון שהגיע זמנו חיישינן שמא פרע ושכח השטר וה"ה כאן אך נראה דכיון שכתוב בכת"י שלא ישלם עד שיחזיר לו הטראטע בודאי לא פרע עד שהחזיר לו הטראטע כיון דהי' כן על תנאי ונכתב בכת"י כנלפע"ד ועיין תוס' כתובות צ"ו ד"ה נכסי שהקשו דלמה נכסי בחזקת אלמנה מפי מב"ח ולכאורה תימה דשאני ב"ח דמכאן ולהבא הוא גובה אבל כאן המזונות נתחייבו מחמת האב ולכך נכסי בחזקת האלמנה אמנם מזה ראיה למ"ש הראב"ד דחיוב דמזונות הם נתחדשו בכל יום ע"ש וא"כ שפיר שייך לומר דנכסי בחזקת יורשים שאין החיוב מכבר רק מדי יום ביומו ע"ש בפכ"ג מאישות ועיין דף צ"ז בתוס' ד"ה לאתויי שכתבו דמספק פשיטא דלא הוציא מהיורשים ולכאורה אם נימא דיורשים הו"ל א"י אם פרעתיך א"כ מספק תוכל להוציא אבל לשטת הראב"ד א"ש דהו"ל ספק אם נתחייבו ודו"ק שוב ראיתי בהפלאה שהרגיש בכ"ז ואני דרך למודי בראשית ההשקפה אמרתי כן ונהניתי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.