שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קל״ג

למשכיל אחד ששאלת בהא דמבואר בחו"מ סי' ס"ט ס"ה דהוציא כתב יד על יורשים אעפ"י שמודים שהיא כת"י אביהם אנו טוענים להם שהיא פרוע ושאלת אמאי לא הגיה הרמ"א דלפמ"ש בס"ב דאינו נאמן לטעון פרעתי נגד כת"י א"כ כל דהוא לא מצי לטעון פרעתי גם להיורשים לא נטעון פרעתי הנה כבר קדמך בשו"ת נו"ב מהד"ק חח"מ סי"ח בזה והוסיף עוד לתמוה על מ"ש הב"י בשם תשובת מיימוני דאף בכתב נאמנות סתם לא מהני לגבי יורשים ואמאי לא מועיל הא כיון דכתב בי' נאמנות ודאי לא הי' הניח בידו כת"י כזה בנאמנות אם הי' פרעו וא"כ איך נטעון עבור היורשים שהוא פרוע ועכ"פ בשבועה גם מיורשים יהי' יכול להוציא דלא גרע משטר שיש בו נאמנות דעכ"פ בשבועה גובה וכתב לישב די"ל דנאמנות לא מועיל שלא האמינו לגבי יורשים דידע דיוכל להעיז נגדם ומ"מ לא שייך שטרך בידי מאי בעי די"ל דסמך שלא יעיז נגדו ולא חש למיתה וא"כ לכך לגבי דידי' א"נ לטעון פרעתי דאם פרעו וסמוך שבודאי לא יעיז נגדו א"כ האמינו שלא יכפור א"כ גם הב"ד מאמינים לו משא"כ היורשים לא האמינם לגביהם וכת"י בידך מה בעי ל"ש דלא חש למיתה ולגבי דידי' לא יעיז אבל בשטר הו"ל לחוש שלא יגבה מלקוחות שלא בפניו דיוכל להעיז נגד הלקוחות ע"ש ובאמת שהם דברים רחוקים וגם צ"ע מש"ס ב"ב דף ע' ע"ב ד"ה דאם איתא דפרעו ע"ש ודו"ק וראיתי בכנה"ג בהגהת ב"י אות למ"ד שגם הוא האריך בדברי המיימוני האלו ומאד תמהני שכפי הנראה לא ראו דברי תשובת מיימוני לספר משפטים במקומו שהרי בסי' ל"ח ביאר הטעם דכל שאין בו נאמנות אמרינן דשכחו ולא חש לזה דשכח אם הי' כתוב בו נאמנות ע"ש וכ"כ הט"ז ומה שהקשה שם הט"ז כבר הרגיש בשו"ת מיימוני שם וא"כ לק"י ועיין בשערי משפט על חו"מ שנדפס מחדש שגם הוא האריך בקושיות רבות על שו"ת מיימוני וגם הוא כפי הנראה לא עיין בגוף דבריו כי לפי דבריו ל"ק כל הקושיות ודו"ק. אחר שנים רבות מצאתי בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' ל"ב שכתב בהדיא דאין לחלק בין יורש ללוה גופא דכל שהלוה אינו נאמן לטעון פרעתי ה"ה דהיורשים אינם נאמנים לטעון פרעתי דשייך שטרך בידך מה בעי ע"ש וא"כ ליתנהו לדברי הנו"ב הנ"ל.