הובא לפני בית דיני גב"ע וז"ל במותב תלתא וכו' ואתא לקדמנא הרבני מוה' אשר שווארץ ני' והעיד בתו"ע באליונ"ע איך שבשנת תרי"ט סמוך לפורים נתתי להגביר מוה' ישראל ליב צעליר סך חמישים ר"כ עבור הנגיד כו' וע"ז באנו עה"ח והנה בבואו לפני אמרתי כי לא מקרי עדות כלל שהוא נוגע בעדות וכמבואר בסי' קכ"א ס"ט ומקורו מקידושין מ"ג ע"ב והשתא דתיקן רבנן שבועת היסת וכו' והדברים עתיקים אך ארשום מה שנתחדש לי במ"ש הריטב"א בקידושין דל"מ שיפטרם אח"כ דהו"ל תחלתו בפסול ול"ד למה דאמרו ולסלקו בי תרי מינייהו דשם הוה בע"ד ובע"ד לא מקרי תחלתו בפסול אבל עד כל שלא פטרו הוא פסול וא"כ מקרי תחלתו בפסול וראיתי בא"מ סי' ל"ה ס"ק וא"ו שהקשה עליו דהא נוגע הו"ל בע"ד ומה לי נגיעה בכולו או במקצתו ובפסול ממון לא בעי תחלתו בכשרות ע"ש ולפע"ד מזה ראיה למ"ש הע"ש סי' ל"ז דנוגע פסול מתורת קרוב וא"כ לא מקרי בע"ד.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קל״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
