שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קל״א

להרבני המופלג החריף מוה' מאיר מק' ווילקאטש ני' אשר הראה לי דבר תמוה משמי' דגיסו הרב הגדול מוה' ארי' מיאבריב בש"ך חו"מ סי' ע"ה ס"ק מ"ח שפלפל שם בשכיר דנאמן כשיש לו עד מסייע והקשה הש"ך הא הרמ"ה ס"ל דעד מסייע אינו פוטר ואמר הוא דשם לאו מטעם עד מסייע הוא דנפטר רק כיון דשכיר בזמנו נשבע ונוטל והיינו ביומא דמשלם זמנו כדאמרו בב"מ דף ק"ב דמדמה לשוכר בזמנו ע"ש והרי שיטת רש"י דמת אב בתוך שלשים בחזקת שלא נפדה עד שיביא ראי' וכתב רש"י דראי' היינו אף בע"א כיון דחזקה דא"א פורע בתוך זמנו וכמ"ש במחנה אפרים לבאר כן בחו"מ הלכות עדות ולפ"ז כאן דהוא ג"כ שכיר בזמנו כל שיש לו ע"א א"צ לשבע דזה מקרי ראי' לא מתורת ע"א דק דזה גופו מקרי ראי' והשבתי לו במושכל ראשון דכל הטעם הוא משום דחזקה דאין אדם פב"ז ולפ"ז הרי אביי ורבא נחלקו על ר"ל ואמרו דאדם פורע בתוך זמנו כי היכא דלא לטרדן ור"ל ס"ל דזה לא מחשב טירדא כ"כ ונוח לו יותר שישהא אצלו הדמים עד מלאת זמנו והלואי שיפרע בזמנו ולפ"ז אומר אני דבר חדש דבשכיר דרמו רבנן שבועה משום דבעה"ב טרוד בפועליו א"כ י"ל דבזה שייך בודאי כי היכא דלא ליטרדן ואף ר"ל מודה בזה דאין לך טרדא גדולה מזו עד שנטלו שבועה מבעה"ב ורמי על השכיר וכבר התחיל במלאכה ועשה מלאכה כל היום וא"כ י"ל דפרעו ביומו אף שלא עבר זמנו וגדולה מזו שיטת הש"ך כיון דכל שפא ושפא זמניה אף ר"ל מודה דפרע בת"ז כמ"ש בסי' ע"ח מכ"ש בזה דיש לו טרדא גדולה ואף שכתבתי על גליון הש"ך שם דמדברי הטור וב"י סי' קנ"ז לא נראה כדבריו אפשר דכאן כ"ע מודו דלא שייך החזקה ולפ"ז שוב ל"ש החזקה וצריך הע"א לסייע וא"ש דברי הש"ך והא דמדמה שם הש"ס בב"מ לשוכר היינו דשם אמרו שכיר הוא דרמו רבנן שבועה עליה משום דבעה"ב טרוד בפועליו אבל הכא שוכר בזמנו נשבע והיינו דלולא שהי' טרדא עד דרמו רבנן שבועה עליו היה השוכר נאמן אבל כיון דרמו רבנן שבועה שוב השכיר נשבע וזה מיושב מה שהקשה אותי הרב הנ"ל משמי' דנפשי' במ"ש הרא"ש דלכך כשאין עדים ששכרו נאמן במיגו דאף דהוה מיגו דהעזה כיון דהשבועה היא תק"ח במיגו כל דהו אוקמא אדינא והקשה הוא דאם נימא דביומא דמשלם זמנו ג"כ שייך חזקה כמו שנסתפק הש"ס בב"מ שם שוב מדינא מהראוי שלא יהיה נאמן ולא הוה מיגו ולפמ"ש א"ש כיון דכאן שייך דלא לטרדן שפיר תקנו השבועה לשכיר דבעה"ב טרוד בפועליו ושוב במיגו כל דהו אוקמא אדינא ודו"ק.