והנה הכ"מ תמה במ"ש הרמב"ם דעבד עברי הרי הוא כתושב ושכיר שהרי תושב ושכיר היינו עבד עברי וגם למה לי קרא בת"כ למעט עבד עברי ת"ל דהוא תושב ושכיר ותמהני דלא דייק לשון רבינו דבאמת רבינו כתב תושב זה שכיר עולם שכיר זה שכיר שנים ובש"ס אמרו תושב זה קנוי קנין עולם שכיר זה קנוי קנין שנים ואין דרך רבינו לשנות אף קוצו של יו"ד אבל באמת הדבר נכון דבאמת אי לאו קרא דממעט בת"כ ע"ע ה"א דתושב ושכיר היינו רק ששכור גופו לעולם או לשנים אבל לא מכר עצמו להיות גופו קנוי עולם או לשנים ובזה פשיטא דאינו אוכל אבל אחר שגילתה התורה קנין כספו דגם ע"ע אינו אוכל ממילא נלמד על תושב ושכיר דאף קנוי קנין עולם או שנים אינו אוכל ולכך שפיר נקטו בש"ס דתושב זה קנוי קנין עולם דכיון דבאמת אף קנוי אינו אוכל אבל רבינו דייק וכתב שכיר זה שכיר שנים ותושב זה שכיר עולם וכפשטא דקרא וא"כ ממילא שפיר דייק וכתב אח"כ דלא תטעה אם מכור לעולם יאכל בתרומה ומ"ה קמ"ל דלא וז"ב ונכון.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק״ל (ז׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.