שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קכ״ו (ד׳)

והנה בהא דאמר במכות דף ט"ז ותו ליכא והאיכא גזל דרחמנא אמר לא תגזול והשיב את הגזילה משכון דרחמנא אמר לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו השב תשיב לו כבוא השמש ומשכחת לה בקיימו ולא קיימו ובטלו ולא בטלו ומשני התם כיון דחייב בתשלומין אין לוקה ומשלם וכבר כתבתי למעלה ביאור הדברים אמנם לכאורה הי' תמיה לי דהשב תשיב את תעבוט הוא בדברים שדרכן להחזיר כגון כסות יום ביום וכסות לילה בלילה הא שאר דברים לא וא"כ שוב לא שייך ניתק לעשה דהשב תשיב דמה שעבר ונכנס לביתו למשכנו הוא אף בשאר דברים שא"צ להחזיר וא"כ בזה ל"ש לאו הניתק לעשה ולכך לא חשבו הן אמת דהמלמ"ל בפ"ז ממלוה ולוה ה"ד [הקשה] דהא הלאו כולל גם בעשיר ובעשיר לא הוה ניתק למשה אך נראה דקושית הש"ס הוא דכיון דעבר ונכנס לביתו א"כ בזה מקרי גזלן וכמ"ש הש"ך סי' ע"ב ס"ק ז' דהו"ל כגזלן וא"כ הו"ל לאו הניתק לעשה דלא גרע מגזלן גמור דרחמנא אמר לא תגזול והשיב את הגזילה וא"כ שוב כל שמחזירו הרי מקיים העשה וזהו דחברן יחד והרי גזל דרחמנא אמר לא תגזול והשיב את הגזילה ומשכון דרחמנא אמר לא תבא אל ביתו השב תשיב את העבוט והיינו דבדברים שצריך להחזיר הו"ל לאו הניתק לעשה בשביל השב תשיב ואם נכנס למשכן דבר שא"צ להחזיר הו"ל כגזלן והו"ל לאו הניתק לעשה ובזה נראה לפע"ד דהכי משני התם כיון דחייב בתשלומין אינו לוקה ומשלם והיינו דל"ד לגזלן דכל דחייב בתשלומין אינו לוקה ומשלם אבל כאן באמת לא הוה גזלן דהא נכנס למשכנו ואינו לא גנב ולא גזלן וכמ"ש הה"מ שם רק דהתורה אסרה לעשות דין לעצמו וא"כ ל"ש דאין לוקה ומשלם דהא המלקות בא משעה שנטלו ובאותו שעה לא הי' מתכוין לגזלו אלא ליטלו במשכון ואח"כ כשלא השיב נפקע המלוה בכדי שווי משכונו וא"כ ל"ש בזה לאו הניתק לעשה וז"ב מאד.