שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קכ״ו (י״ג)

ודרך אגב ארשום במה דכתבו התוס' בתמורה ב' דהקשו דהו"ל למימר סופג שמונים מלא יחליפנו ולא ימיר וכתבו די"ל דאה"נ וע"ז הקשה אותי הרב החריף מוה' מאיר בראם ני' דא"כ בהא דאמרו בתמורה דף וא"ו דאי אמרת בתמורה לתני ששה וע"ז הקשה דלמה לא אמר לתני שבעה ובדברי האמת להגאון בכר דוד הקשה דהא דאמרו בתמורה דף כ"ז דלוקה בד' מלקיות דהו"ל למימר בשמנה מלקיות והיא תימא וכ"כ בזה ולא ידעתי מקומו וכעת נראה דהנה באמת צ"ב דהתוס' כתבו דללקי שמונים וכתבו דאה"נ וקשה אכתי למה לא קתני שמונים אך נראה דניהו דלקו שמונים היינו כשמתרין בו משום לא יחליפנו ולא ימיר אבל כשאומרים לו סתם דאסור להמיר פשיטא דלא ילקה רק ארבעים ועיין במ"ק ג' גבי משום מאי מתרינן בי' והארכתי בזה בחבורי יד שאול סי' רל"ד ס"ק ד' ולפ"ז באמת אינו לוקה רק ארבעים והיינו כשהתרו בו סתם אבל כשהתרו בו משום תמורה אה"נ דלא לקי רק ארבעים ולכך נקט הש"ס ששה וכן ד' מלקיות והיינו כשלא התרו בו רק משום תמורה בלבד ולא פרטו המלקיות משום שני לאוין דלא יחליפנו ולא ימיר כנ"ל לפי חומר הנושא.