שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קכ״ה

אירע מעשה ב"ק באלחוב שכהן אחד נשא אשה והאשה לא רצתה בו מפני שהוא מתנהג בחסידות ובאו לעמק השוה שיגרשנה ובשעת גירושין אמר הרי את מותרת לכל אדם לאחר שלשים שנה ושאלו אותי מה משפטו והנה במה שאמר על למ"ד שנה בודאי הוא גט גמור כמבואר סי' קמ"ג ס"כ דהרי"ז גט אף עד חמשים שנה אמנם שם מיירי בהתנה שלא תשתה יין וכדומה עד זמן חמשים שנה דאמרינן דהגט הוה גט כיון דהזמן קצוב אבל כאן גוף הגט לא ניתן רק אחר זמן שלשים שנה וא"כ הגט חל מאותו זמן ואילך ועד אותו הזמן לא תנשא והנה יש לעיין מה תקנה לזה והנה לדעת הרא"ש דמועיל ביטול התנאי הי' מועיל ואף דאם התנאי הי' כדי לצעורה אפשר דל"מ ביטול אבל כבר הכריע המח"א בהלכות גירושין פ"ט דין ל"ג דאף במקום דנתכוין לצעורה שפיר מועיל ביטול התנאי אמנם כאן שכהן הוא וא"י לגרשה שנית נראה דהיא אסורה להנשא לאחר ול"מ ביטול התנאי דכל שלא אגידה גבי' ומאתו היא מגורשת בפרט שהוא כהן שוב ל"מ ביטול התנאי אף להרא"ש וכמ"ש המח"א שם מכ"ש כשהוא כהן כנלפע"ד.