שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק״כ (ד׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה בחידושי אמרתי ראיה לדברי התוס' בכתובות דף כ"ג הנ"ל מהא דאמרו בגיטין דף ב' לרבה הטעם לפי שאין בקיאין לשמה והקשו התוס' מ"ש דנקט לשמה טפי מכל הפסולין דהיינו מחובר וכדומה ובחידושי אמרתי הרבה דברים בזה וכעת נ"ל דבאמת כל הטעם דחשו שם משום לשמה ולא אמרינן סתם ספרי דדייני מגמר גמירי הוא משום דסמוך מיעוטא לחזקת א"א ולפ"ז קשה לכאורה הא כיון דעכ"פ הגט בידו א"כ הוה כמו זרק לה ספק קרוב לה דכתבו התוס' דעכ"פ אתרע החזקה ע"י הזריקה ומכ"ש כשמביא גט ואתה חושש על חשש דהרוב כנגדו והוא מיעוטא דמיעוטא וצ"ל דכיון דהחשש היא משום לשמה א"כ חיישינן שמא נכתב הגט שלא לשמה של זו א"כ מעולם לא אתרע חזקת אשת איש שלה ושפיר שייך סמוך מיעוטא לחזקה וימתק יותר לפמ"ש האחרונים בביאור כוונת התוס' בכתובות הנ"ל דכוונת התוס' דכל שהי' מקום שיהיה אתרע החזקה אף שלא אירע כן כגון בזרק ספק קרוב לה ובשעת זריקה הי' מקום שיהי' קרוב לה אז אף דאפשר שנפל קרוב לו מ"מ עכ"פ אתרע החזקה ע"ש ולפ"ז ה"ה כאן בכל החששות דמחובר וכדומה עכ"פ אף שיש להיות שנכתב במחובר עכ"פ סתם ספרי דדייני מגמר גמירי וא"כ מסתמא עשו בהכשר וא"כ עכ"פ אתרע החזקה אבל לענין לשמה אם חיישינן שמא נכתב לשם אחר' א"כ בגט זה לא אתרע חזקת א"א כלל וז"ב מאד אברא דעדיין יש לפקפק דאף בשאר חששות מחובר וכדומה לא שייך דאתרע חזקת א"א דזה דוקא שם כל דזרק לה קידושיה ספק קרוב לה שוב אתרע חזקת פנויה שלה אבל כאן דמיירי בשליח להולכה כל כמה דלא הגיע ליד האשה הרי חזקת א"א במקומו דיכול לחזור בו וא"כ לא שייך לומר דאתרע חזקת א"א ע"י הגט ושפיר שייך סמוך ומיהו כיון דעכ"פ בלשמה שייך יותר החשש דלא אתרע חזקת א"א כלל נקט משום לשמה וז"ב והרווחנו בזה ליישב דברי רש"י שכתב דבשליח להולכה קמיירי וכתב הר"ן דבשליח לקבלה ל"ש החשש דכבר נגמר הגט בקבלתו ועדיין צ"ב דכיון דחיישינן שמא יבא הבא ויערער גם בשליח קבלה שייך זאת ועפ"י ולפמ"ש א"ש דבש"ק דכבר נגמר הגט שוב ל"ש החשש ול"ש סמוך מיעוטא לחזקת א"א דהרי כבר אתרע החזקה דהרי נגמר הגירושין כבר בקבלתו ובזה אמרתי לישב קושית הפ"י מעבד דשוה לאשה לענין מוליך ומביא והרי העבד זכות הוא לו וש"ה דידי' הוה כשליח לקבלה ולפמ"ש א"ש דבעבד כיון דלשיטת רש"י קודם חזרה וכן הוא שיטת הרי"ף באמת דניהו דהאדון א"י לחזור אבל העבד אינו משוחרר עד שיגיע הגט לידו שוב הוה כשאר שליח להולכה דשייך לומר סמוך דעדיין לא אתרע חזקת א"א משא"כ בשליח לקבלה ממש ואף דגם בש"ק יש לומר כיון דחיישינן שלא נכתב לשמה לא אתרע חזקת א"א כלל מ"מ כיון דלולא החשש הלז הי' כבר החזקה נפסק מכל וכל שפיר שייך לומר דאתרע חזקת א"א עכ"פ כיון דהרוב מעיד כנגדו וז"ב מאד.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.