שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קי״ט

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

לחכם אחד איזה חידושים במס' שבת אשר הראני דברי התוס' בשבת דף ה' ע"ב ד"ה אגוז שכתבו אף דאמרינן בב"מ דף ט' ספינא מינח נייחא ומיא הוא דקא ממטי לה לגבי קנין שאני דלא מקרי חצר מהלכת דחצר ילפי מיד ויד נמי הוא דקא מסגי תותי' וקא ממטי לה וע"ז הקשה בהא דנתן גט ליד עבדה ופריך דהוה חצר מהלכת והא הוה דומיא דידה וע"כ דבעינן דומיא דידו דתמיד הוא עמו וא"א להלוך ממנו אבל חצר מהלכת אפשר להלך ממנו וא"כ דברי התוס' תמוהים הנה יפה תמהת וכבר קדמך הגאון מוהר"ע איגר ז"ל בגליון הש"ס שם בשבת ולפע"ד נראה דהנה הרשב"א בחידושיו שם ובחידושי ריטב"א על שבת הנדפס מחדש כתבו לישב קושית התוס' דגבי חצר בעינן שיהי' החצר שאינו מהלך וכל שהספינה אינה מהלכת בעצמה רק ע"י המים מקרי מהלך משא"כ לענין שבת בעינן דנייח וזה אינו נייח ע"ש אמנם מנ"ל זאת דסגי בקנין כל שאינו מהלך מצד עצמו רק ע"י ד"א לזה כתבו התוס' דיליף מידו גם ידו אינו נייח ורק דבא מצד האדם דמסגי תותי' ואפ"ה ידו קונה לו ול"מ חצר המהלך ומעתה זהו בידו ובספינה אבל בעבד דכל העבד נעשה חצר שלה שהרי הקנה לה כל העבד וכל העבד נעשה חצרה א"כ כל שהעבד אינו נח מקרי חצר המהלכת וז"ב כשמש בכוונת התוס' ול"ק קושית הגאון ז"ל.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.