שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קט״ו (ד׳)

ובזה נראה לי לפשוט מה שנסתפק הקצה"ח בסי' ר' במי שנותן שטר מתנה לחברו על ביתו ונתן השטר בתוך הבית וא"ל תקנה הבית עם השטר ונסתפק אם אמרינן ביתו ומתנתו באין כאחד ולפמ"ש א"ש דכיון דחצר דאיש מתורת שליחות אתרבאי ולא חזרה שליחות אצל המשתלח בכה"ג ויש להאריך בזה מיהו גוף דינו של הש"ך סי' קפ"ה הנ"ל אינו מוסכם ועיין מחנה אפרים הלכות שלוחין שהאריך בזה אבל עכ"פ דברי הש"ך סי' קצ"ח נכונים לשיטתו ודו"ק ועיין בחו"מ סי' ר' ס"ב שמבואר דאם הפירות מופקדים ביד אחר ל"מ שיאמר שתקנה לו חצרו ללוקח עד שיאמר כן מדעת המוכר וקשה אמאי מועיל אף מדעת המוכר הא לא חזרה שליחות אצל המשלח דחצר דאיש משום שליחות אתרבאי ויש לחלק דעכ"פ גוף החצר חוזר להנפקד ומקנה לו מתנתו בלבד ומועיל אך עדיין יקשה בהא דהחזיק בעבדים דקנה מטלטלין שהי' ע"ג העבד כמבואר סי' ר"ב ס"ט ומתורת חצר דלכך בעינן שיהי' כפות כמבואר שם ושם קני ביחד ואיך מועיל ואולי דבאמת קונה העבד תחלה ואח"כ קונה המטלטלין מתורת חצר שנקנה לו כבר וע"כ לא כתב הש"ך רק היכא דהקנה לו ביחד וז"פ ובזה יש לומר דלכך דעת הטור שיהי' העבד ישן וכלם תמהו בזה דל"צ שיהיה ישן דניהו שהעבד יש לו דעת בפ"ע מ"מ הא משומר לדעת האדון ולפמ"ש יש לומר דכיון דלא חזרה שליחות אצל המשלח דהרי האדון הקנה העבד להמקבל ואיך מועיל מטעם חצר וע"כ בעינן שיהי' ישן ואין לו דעת עצמו ול"ש בי' ענין שליחות ושפיר נקנה כל שהחזיק בו ואח"כ קונה המטלטלין וכמ"ש ובזה מיושב מה שהקשו כלם דלמה גבי בהמה לא בעי הטור שתהי' כפות וכבר תמה הב"י בזה ע"ש סוף סי' ר"ב ולפמ"ש א"ש דבבהמה לא שייך שלא חזרה שליחות אצל המשלח ודו"ק ובזה י"ל הא דחצר השותפין אין קונין זה מזה הוא משום דכיון דהוה חצר של שניהם א"כ הוה החצר שלוחו של המקנה והקונה ולא חזרה השליחות אצל המקנה וז"ב ולפ"ז י"ל בהא דהקשו התוס' בקידושין דף ח' גבי סלע של שניהם דמקודשת והקשו הא הו"ל חצר של שותפין ולפמ"ש ניחא דבקידושין דמקדש האשה וע"י הקידושין קונה האשה וכל אשר לה שוב חוזר השליחות להמשלח והר"ן וה"ה נדחקו בזה ועיין מחנה אפרים הלכות קנין חצר סי' וא"ו שהקשה מהא דמבואר סי' קע"ו בשוכרין המקום ומניחים כדם וחביתם וע"י נעשו שותפין והקשה הא הוה חצר של שותפין ולפמ"ש א"ש דשם שפיר חזר שליחות אצל כל אחד דכ"א קונה ומקנה ביחד ובזה מיושב מה שהקשה בקצה"ח סי' ר"ז בהא דמבואר דאם הדף של שניהם קנו והקשא דהוה חצר השותפין ולפמ"ש א"ש דשניהם ביחד יכולים לקנות ולהקנות זא"ז ויש להאריך בזה ובלא"ה יש לומר הטעם דלכך חצר השותפין אין קונין דהרי קי"ל בסי' ר' ס"ב דאם אמר יזכה חצרי לפלוני דלא קנה ומשום דלא יצא מרשותו וא"כ בחצר של שותפין דהוה כלו של זה ושל זה בשעה שמשתמש בו כמ"ש הר"ן ריש השותפין וא"כ היכא יכלו להקנות זה לזה וגם בזה יש לישב הרבה ואכ"מ ועיין ישועת יעקב אהע"ז סי' למ"ד.