שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קי״ד (ו׳)

והנה בענין סילוק בדבר שלב"ל דל"מ רק אם יש לו קצת זכות כמו בכותב לה ועודה ארוסה אבל קודם אירוסין וכן אחר נישואין דל"מ כמבואר באהע"ז סי' צ"ב ועיין מלמ"ל פכ"ג מאשות שהאריך הרבה בזה אזכיר כאן מה שמצאתי דבר תימה ברדב"ז ח"ד סי' רס"ו בראובן שנפל לו יבמה והוא זקן והיא זקנה ולא חלץ ולא יבם ונפל ביניהם מחלוקת על הכתובה ונתפשרו ונתן לה קצת מנכסי אחיו שהעלה לא"י ואח"כ מתה האשה והוא רוצה לירש כיון שלא חלץ לה הו"ל שומרת יבם והיורשים שלה טוענים דנסתלק ע"י המחילה וכתב הוא של"מ המחילה כלל לענין ירושה והביא הך דמתנה שלא יירשנה דבאשה ל"מ ואף להפוסקים דמועיל מ"מ זה במתנה בעודה ארוסה אבל לא בנשואה ואפילו כתב בה קנין ע"ש שהאריך ונפלאתי מאד דלפע"ד הקלושה הוא להיפך דודאי מועיל מחילתו דכפי הנראה הבין הרדב"ז דכיון שכבר נשאת להאח והיבם במקומו קאי ולכך לא מועיל סילוקו והו"ל כמסלק עצמו מירושתו ולפע"ד זה אינו וכאן ביבמה בודאי לא עדיף יותר מארוסה והדבר מבואר בכתובות בדף פ"א בר"ן בהאי גברא דנפלה ליה יבמה בפומבדיתא שכתב דקודם שיבם הו"ל נחלה הבא לו לאדם ממקום אחר דמועיל ובפרט ביבם דבכור קריה רחמנא ומועיל סילוק אף בדאורייתא כמו בכור ולכל החילוקים שכתבו הקדמונים מתי מועיל סילוק כאן בנדון דידן שפיר מועיל סילוק וכמ"ש וגם תמהני דכאן שכבר נתפשר עמה א"כ כבר קבל מירושת אחיו בסך שנתפשר ובמעות שמקבל בודאי מועיל מחילה ופשרה אף בסך מועט ורק מה שמגיע לו מהאלמנה השומרת יבם בזה בודאי מועיל מחילה ועיין באהע"ז סי' ק"ס וסי' קס"ה וזה אינו רק מתקנת הקהלות וע"כ דברי הרדב"ז בזה תמוהים ונפלאים וצע"ג ועיין במרדכי ריש הכותב במ"ש דלכך בנשואה ל"מ סילוק משום דהוה דבר שלבל"ע והיינו דמחילה לא מועיל בדבר שלבל"ע ולכאורה סותר למ"ש בסי' ר"ט דסילוק מועיל בדבר שלב"ל ולא דמי למחילה ומזה מבואר כדעת הסמ"ע שם דלא כט"ז מיהו המרדכי כתב שם עוד תירוץ אחר דלשון גרוע ל"מ ומשמע בלשון טוב מועיל ועיין בית מאיר סי' ק' ס"ד ובתשובה אחרת הארכתי דסילוק לא מועיל בדבר שלב"ל כמו מחילה וכן מבואר במרדכי ועיין מרדכי מ"ש בשם המהר"ם דהאשה יכולה לסלק עצמה מקרקע שיקנה בעלה ועיין מלמ"ל פכ"ג מאישות ה"א שהעמיק הרחיב בזה הענין ועי' בא"מ סי' ק' ס"ק ז' מ"ש בדברי המרדכי שם ודו"ק.