שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קי״א (ט״ו)

והנה תלמידי המופלג מוה' ישראל אלימלך ני' הקשה בהא דאמרו אי אמר לה הכי מצי מקלקלא ושטת רש"י דמצי לקלקל ממש דהיינו שיהי' הגט בטל והתוס' חלקו דאינו רק לעז בעלמא ועל זה הקשה דא"כ לרש"י היאך אפשר שיהיה הגט בטל והא לא הוה גט כריתות דהוה כאומר כל ימי חייכי דאין זה כריתות והוא הדין כאן דכל ימיה היא אגידא בי' דהא לא תוכל להנשא שמא יתברר לו שהש"ר הוא שקר אז שהנדר יש לו הפרה וא"כ הגט בטל ולק"מ דמלבד דיש לומר דבאמת הוא לא ידע שצריך להיות גט כריתות והתנה באמת שאם יתגלו הדברים לא תהי' מגורשת וע"כ תקנו שלא יוכל לטעון כן ואמרו לו שלא יוכל לחזור ולשאנה וע"כ גם הוא גומר בדעתו שלא יחזור וישאנה כמ"ש רש"י אף גם דבלא"ה זה טעות דעכ"ה כשימות י"א תהי' מותרת והרי כל ימי חייכי הוה כריתות וה"ה הכא עכ"פ לאחר מותו תוכל להנשא דל"מ שוב הקלקול ודו"ק היטב. והנה מה שחידש עוד בהך דיבמות דף ס"ה השתא הוא דברית דרש"י פירש דלכך פטרינן לי' משום דאמרינן לי' השתא הוא דברית ולא פירש כפשוטו דלכך שתקינן אנן משום דאמרינן השתא היא דברית וע"ז אמר דלרש"י שיש קלקול גמור והגט בטל א"כ איך אפשר מספק לקיים הגט ודלמא ברית מעיקרא וע"כ הוכרח רש"י לפרש דלענין גוף הגט אמרינן דגם מספק אמרינן דגרשה ולא אכפת לי' והנה דבר זה הוטב בעיני אבל מאד תמוה לי דלרש"י כאן אף שאין אומרים לו משום שאין לה בנים הוא מוציאה מ"מ ליכא חשש ואינו מתבטל הגט וגם שום לעז ליכא ורק לענין הכתובה פטור דלמא השתא הוא דברית ומשום ש"ר יהי' הגט בטל לשיטת רש"י ולא נודע הטעם ועיין תוס' ד"ה אי איהו דמשמע להיפוך וצ"ע כעת.