שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קי״א (י״א)

והנה לפמ"ש הרשב"ם בב"ב דף מ"ם דבגיטא ומתנתא א"צ שיכירו באונסו דמסתמא הוא אנוס דאל"כ למה נתן הגט וע"כ דאנוס הוא שהרי מסר מודעא ע"ש ולפ"ז כאן בקונמות באמת אנן אין מכירין באונסו דהא באמת הי' יכול לשאל על נדרו ולכך יכול לגרשה ולא שייך לומר דהוה אנוס דהא ל"ש לומר דמסתמא הוא באונס דאל"כ למה גירש דהא י"ל דגירש כיון שהדירה עד שיגרשה א"כ י"ל דמצוה לגרשה וא"ל דזה גופא האונס דז"א דהא באמת הי' יכול להתיר נדרו וז"ב ומעתה ל"ש כאן קלקולא דלא יוכל לומר אלו הייתי יודע שיש היתר לנדרי דז"א דהא לא ידעי' באונסיי ולא מקרי אונס אף בגיטא ומתנתא ודו"ק היטב כי קצרתי. עוד יש לומר דהנה באמת בגיטא ומתנתא בגילוי מלתא סגי ונחלקו בזה הרשב"ם והפוסקים דלשיטת הרשב"ם צריך שיהי אונס רק שהעדים א"י האונס ולשאר הפוסקים אף אם האונס שקר מ"מ הא הוה אמר דאנוס הי' וסגי בזה ובאמת לשטתם צ"ב מה מועיל הביטול המודעות סוף סוף אמר שהי' אנוס ועיין בטור חו"מ סי' ר"ה דכתב בהדיא בשם הרא"ש דבמתנה אף שביטל המודעא מ"מ הוה אנוס אם ידעינן באונסי' וצ"ל דבאמת דביטול מודעות הוא דוקא כשלא ידענו באונסו ובזה הי' מקום אתי לישב מה שהקשו בתוס' כאן בהך דמוציא ש"ר ונדר דחייש לקלקולא דממנ"פ אם היו כאן תנאי כפול מה מועיל הא מ"מ יתבטל התנאי ואם לא הי' תנאו כפול למה קלקול יהי' כאן הא לא הי' ת"כ ולפמ"ש יש לומר דבאמת הי' כאן גילוי דעת דמשום נדר מגרשה ובגיטא סגי בזה וא"ל דהא מועיל ביטול מודעות ויבטל המודעות בשעת הגירושין דז"א דכאן מכירין באונסו שהרי גירשה מפני הנדר וא"ל דהא עכ"פ יש היתר לנדרו ולא הוה היכר לאונס דז"א דהא לפי מה דחיישינן לקלקולא דיאמר שלא הי' יודע שיש לה היתר שוב מכירין באונסו וז"ב אברא לפמ"ש התשב"ץ ח"א סי' א' והריב"ש סי' קכ"ז ומהרי"ט סי' ל"א דכל שקיבל הנאה לא מקרי אנוס דהא קיבל טובה ואף באינה שוה כ"כ כמ"ש המהרי"ק דאף במקצת דמיה לא הוה אונס א"כ כאן שהוא לא ידע שיש היתר ולא חפץ באשה נדרנית שוב קיבל טובה בזה שגירשה דלא חפץ באשה נדרנית וא"כ גמר לגרשה בלב שלם ואכתי מה קלקולא יש בזה וצ"ל דזה גופא הקלקול דאם היה יודע שהיה יכול להיתר שוב הי' לו תקנה להתיר ולא צריך לגרש ושוב לא קבל טובה והו"ל אנוס ומכירין באונסו דהרי בשעת הגירושין גילה דעתו דמשום זה מגרש וז"ב.