שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קי״א

ליניק וחכים ושמו פלאי. מה שהארכתי לישב דברי הט"ז בהקדמתו ליו"ד במ"ש התוס' בקידושין דף ס"ב דלכך מקדים אם לא שכב אף דהוה לאו קודם להן משום דמה שאנו רוצים שתעשה חשוב הן ואנו רוצים שתתקיים דבריה שלא שכב איש אותה וזהו הן ואם שכב תפסיד וע"ז הקשה מהא דאתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע אם לא מתי ואם מתי ואם לא מתי כדי שיהי' הן קודם ללאו וקשה הא גם שם אנו רוצים שלא ימות ולא יהי' גיטו גט ובקשת גם ממני להודיעך תירוץ בזה הנה בילדותי הארכתי בזה וקשה למגמר עתיקא וגם זכורני שמצאתי אחר כמה שנים בשו"ת שב יעקב שאחיו הרב מוהר"ב פפארש זלה"ה העיר בזה במקצת מפלפולו אמנם כעת אמרתי ליישב קושית התוס' בגיטין דף נ"ו וביתר ביאור הוא בכתובות דף ע"ד ע"ב בהא דאמרו והוא דאמר לה משום נדר אני מוציאך דטעמא משום קלקולא ואי אמר לה הכי מצי לקלקלה והקשו בתוס' דאם היה תנאי כפול מה מועיל מה שאומרים דלא יחזיר דמ"מ לא נתבטל התנאי עד"ז ע"ש ובמהרש"א ולפמ"ש התוס' א"ש דבאמת כעת הוא מתנה דאם הנדר או הש"ר אמת יהא גט ואם הוא שקר לא יהא גט אם כן ההן קודם ללאו אבל אם יקלקלה לבסוף ויאמר אלו היה יודע לא היה מגרשה א"כ היה רוצה שלא יתקיים הגט א"כ היה מתנה בהיפך שאם לא היו הנדר או הש"ר אמת לא יהי' גט וזה חשוב הן וא"כ יהי' באמת קלקול דלא התנה משפטי התנאים ואם כן יהי' התנאי בטל והמעשה קיים וא"כ אדרבא ע"י הקלקול לא יתבטל לה המעשה של הגט ושפיר אמרו דלא יחזיר וא"ל א"כ מה קלקול יהי' כאן כיון דהתנאי בטל דז"א דבזה גופא הקלקול דיאמר דאלו היו יודע היו מתנה בהיפוך ולכך תקנו שלא יחזיר ול"ש קלקול וז"ב ודו"ק (ושמעתי שאומרים בשם הגאון מו"ה הירץ ז"ל מטיסמניץ כעין זה ושמחתי) והנה לפמ"ש בילדותי לפרש כוונת התוס' ולהצילם מקושית הט"ז הי' מקום ליישב קושית התוס' כאן דהנה באמת צ"ב קושית התוס' דהקשו דאם לא שכב הוה לאו קודם להן דמה קושיא דהא כל הטעם דבעינן הן קודם ללאו הוא משום דבגמר דבריו אדם נתפס וכל שיסיים בהן שוב יהי' נתפס בהן ורוצה שיתקיים המעשה אף שלא יתקיים התנאי ועיין בח"מ ס"ק ב' ובב"ש שם ס"ק ג' וא"כ כאן שלא היה יכול להתחיל בהן דהיינו אם שכב חנקי דפורענותא לא מקדמינן כדאמרו גבי שכ"מ וכדאמרו בהדיא בסנהדרין דף ל"ב דמכאן שפותחין בזכות תחלה ודברי הט"ז בהקדמתו שם שרצה לפרש דבאמת אמרו תחלה ההן תמוהין מש"ס הנ"ל וכבר התעוררו בזה האחרונים ובילדותי הארכתי בזה אך עכ"פ כיון שלא יכול לומר קודם ההן שוב התנאי קיים אף שהקדים הלאו ואמרתי דלזה באמת כוונו התוס' במ"ש דמה שאנו רוצים שתעשה חשוב הן והיינו כיון שאנו רוצים שיהי' כן שוב לא חשיב הלאו קודם להן דא"כ בע"א וא"ל דהי' לו לומר הלאו קודם להן ואח"כ ההן קודם ללאו כדאתקין שמואל בגיטא דשכ"מ דז"א דבאמת מנ"ל דלא הי' כן דאטו כתיב בתורה איך אמר רק דמהנקי למדין גם ההן וא"כ דלמא באמת אמר כן הלאו קודם ואח"כ ההן ואח"כ הלאו וכעין מ"ש הט"ז בהקדמתו לישב קושית התוס' וא"כ כאן ל"ש זאת דהא הי' יכול להתנות בהיפך ולכך הוה באמת לאו קודם להן ובגמר דבריו אדם נתפס ונתבטל התנאי ומעשה קיים ודו"ק.