שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק״י (ז׳)

והנה שאל אותו אחד מלומדי למד בהא דאמרו והא דתנן חבורה שאבדה פסחה וכו' מנלן והקשה דאמאי לא יליף מדאצטריך קרא דדרך רחוקה לפטרו מן הכרת וכמ"ד הורצה וא"כ מוכח דיש שליחות דאל"כ לא משכחת דישחטו עליו והנה בהשקפה הראשונה השבתי דבאמת הא דבעי קרא על שליחות הוא משום דה"א דדבר שיכול לעשות בגופו אינו יכול לעשות על ידי שליחות ויעשה בעצמו ולפ"ז בטמא ודרך רחוקה דא"א לעשות בעצמו מסתבר דיכול לעשות על ידי שליח והני שלוחי דרחמנא מקרי דהא אי אפשר בענין אחר וכן מצאתי בפ"י שכתב לענין הא דעכו"ם נודרין כישראל והוה ע"כ ע"י שליח וכתב דע"כ שלוחי דשמיא מקרי דהא העכו"ם אינם בני שליחות כלל ע"ש ובלא"ה אמרתי לפמ"ש הריטב"א בחידושיו דהא דצריך קרא ולא נימא דהוא מתורת זכייה וכתב משום דניחא ליה לאיניש לעשות המצות בעצמו ולפ"ז אם אי אפשר בענין אחר ודאי שייך תורת זכיית וגם לפמ"ש הפ"י שם בסוגיא יש לישב ואכ"מ ועיין קצה"ח סי' ק"ה ובזה יתיישב מה דקשה לי דהיאך מצי טמא לעשות שליח להקריב קרבן הא הוה כל מלתא דלא מצי עביד לא מצי משוי שליח ועיין ב"ק פרק הגוזל עצים בסופו דף ק"ט גבי זקן וחולה היכא מצי משוי שליח ומשני דמצי לעביד ע"י הדחק אלמא דל"מ משוי שליח אם לא מצי לעבוד עבודה הן אמת דצ"ב דהא הני כהני שלוחי דרחמנא וא"כ ניהו דלא מצי לעבוד הזקן או החולה למת לא יכול לעשות שליח ולכאורה רציתי לומר לפמ"ש הרמב"ן והריטב"א בחידושם לקידושין דף כ"ג דהא דאמרו שלוחי דרחמנא הן היינו בישראל שאינו בר עבודה א"כ הני כהני שלוחי דרחמנא הם אבל כהן לכהן הם שלוחים שלהם ע"ש וא"כ שם בכהן לכהן שפיר פריך דלאו בר שליחות הוא אך עדיין צ"ב דאם אינו ראוי לעבודה שוב לא גרע מאילו הי' ישראל דהכהן שלוחא דרחמנא הוא ולכאורה רציתי לומר דכל שראוי בעצם לעבודה רק דכעת הוא זקן או חולה וא"א לעבוד אבל לא נפסל בשנים שוב גרע מישראל דישראל אינו בר עבודה בעצם משא"כ בכהן זקן וחולה דבעצם הוא בר עבודה ובזה יש לי לומר הא דמשני דמצי עביד ע"י הדחק והיינו דממנ"פ אם תחשבהו פסול בעצם שוב כהני שלוחי דרחמנא נינהו ואם אינו פסול בעצם שוב יכול לעשות שליח ועיין מלמ"ל פ"ט מאישות ובא"מ סי' ל"ה ס"ק י"ד אמנם העיקר נראה לפע"ד דסברת הש"ס הוא כיון דהוא ל"מ למעבד א"כ שוב הכהני' שלוחי דרחמנא הם וא"כ היאך שייך לומר דנותנה לכל כהן שירצה והלא צריך לתנה לאנשי משמר דבשלמא אם הוא יכול להקריב בעצמו א"כ התורה זכתה לו שיקריב בכל עת שירצה ועבודתו ועורו שלו א"כ גם שליח מצי משוי אבל כל דאינו ראוי לעבוד ונימא דגם כהן לכהן אינו שלוחא דידי' רק דרחמנא א"כ שוב אינו יכול ליתן לכל מי שירצה רק לאנשי משמר ועל זה משני דמצי לעבוד על ידי הדחק ולא פקע זכותו עדן וז"ב ועכ"פ שוב קשה גם כאן דהא ל"מ עביד והיאך משוי שליח ומזה היה נראה ראיה למהרי"ט דאנן לא קי"ל דכל מלתא דלא מצי עביד לא מצי משוי שליח רק שאין רגילות לעשות שליח אבל אם עביד מהני ודלא כחכמי ליסא ז"ל אבל בב"ק גבי זקן או חולה משמע כחכמי ליסא ועיין מרכבת המשנה הלכות קידושין ובית מאיר סי' קי"ט שהאריכו בזה ועיין מחנה אפרים הלכות גירושין פ"ג דין ט"ו ולפמ"ש א"ש דשם מתורת זכייה אתינן עלה וכמ"ש ודו"ק ועיין בד"ה סי' למ"ד גבי חזקי' כי רבת כו' והלוים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור ומזה מוכח דכהני שלוחי דרחמנא הם ואפשר דה"ה לוים ועכ"פ מזה הי' יכול להוכיח שליחות בקדשים ובק"כ ודו"ק ועיין בנו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' ע"ו וע"ז דכתב דלענין שחיטה כ"ע מודים דהוי שלוחי דידן ע"ש.