שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק״י

לצורבא מדרבנן חריף ושנון ני'. מה שהקשית על מה שחידש המחנה אפרים בהלכות שלוחין סי' וא"ו אם עשה לפועל כותי שליח מועיל השליחות דאף דאין שליחות לעכו"ם מ"מ פועל שאני דידו כיד בעה"ב והקשית דלפי"ז מה פריך הש"ס בב"ק דף נ"ד אי דשוי שליח אשלד"ע והקשה הרשב"א בחידושיו דלוקי דשוי שליח לעכו"ם וכתב דאין שליחות לגוי אף אינהו לדידן וקשה לפמ"ש המח"א משכחת לה בפועל כותי דבכה"ג יש שליחות לגוי הנה יפה שאלת ומצאתי בשעה"מ פ"א מתרומות שהעיר בזה ודחה דברי המח"א בזה ולפע"ד אי מהא לא אריא דכל הטעם של המח"א הוא משום דיד פועל כיד בעה"ב דמי וכאן שהיו שותפים ע"כ ששניהם שותפים בפועל הלז ולפ"ז לא הוברר הדבר למי נעשה הפועל כידו דהרי חציו של זה וחציו של זה ומי יתחייב בבור ע"י והרי בחצר השותפים נחלקו ר"א ורבנן ריש השותפין אם יכול לכנס לחצר וכל הטעמים שכתב הר"ן שם בטעם דר"א לא שייכים בזה דהפועל אינו נעשה לשניהם שליח דשליח לא מצי עכו"ם לעשות ורק שיהי' כיד בעה"ב משום דמשועבד ליה לעבודתו הא משועבד גם כן לשני וא"כ לא נתברר מי החייב וז"ב לדעתי אך בגוף דברי המח"א תמהני דזה דבר חדש דא"כ מצינו שליחות לכותי בפועל ולא מצינו בשום מקום כן ומה שדימה ליד עבד כמו רבו כדאמרו בב"מ דף צ"ו ונעשה שלוחו במחכ"ת אין נושאים שווים דבשלמא עבד בר שליחות הוא בכל התורה דהו"ל בן ברית וכדאמר בגיטין דף כ"ג דלכך יכול לתרום ע"י עבדו ועיקר האיבעיא שם הוא דאינו שלוחו בענין שאלה דאינו בר שאלה וכמ"ש רש"י שם והקדמונים בשטה מקובצת האריכו בזה אמאי אינו בר שאלה ע"ש אבל בזה כלם עונים ואומרים שם דבר שליחות הוא ותמהו על פירש"י ולכך שפיר אמרו דיד עבד כיד בעה"ב דמי והו"ל בתורת שאלה אבל שיהי' מועיל זאת לענין שיהיה עכו"ם בר שליחות זה לא שמענו וז"ב מאד לדעתי ותדע דאטו אמרינן פועל חש"ו או בעבד כנעני חש"ו בתורת שליחות כיון דידם כיד בעה"ב אתמהה ומה דהביא מהא דאמרו בב"מ דף יו"ד דיד פועל כיד בעה"ב אינו גם כן ענין לזה דשם עיקר החסרון הוא דמה לו לתפוס לאחר במקום שחב לאחרים ואף דהוא עשוהו שליח אי אפשר לו לעשות שליח לזכותו במקום שחב לאחרים ולפ"ז פועל דידו כיד בעה"ב הרי הוא במקום הבעה"ב אבל מה ענינו לעכו"ם דהחסרון הוא שאינו בר שליחות וא"כ היאך אפשר שיהיה ידו כיד בעה"ב הא לא נעשה שלוחו כלל והו"ל כאחר ומה מועיל מה דיד פועל כיד בעה"ב מ"מ לא נקרא שליחו לזה וראיה ברורה לדברי מהך דגיטין שם דמתקיף לה ר"א טעמא במלתא דליתא הא במלתא דאיתא כשר והא נכרי והא כותי ואם איתא מה מדמי נכרי וכותי לעבד הא שאני עבד דידו כיד בעה"ב דמי וע"כ דבהס"ד שם דעבד גם כן לא מקרי בר שליחות ל"מ מה שידו כיד בעה"ב וכמדומה שזו ראיה שאין עלי' תשובה ובזה אמרתי ליישב דברי התוס' בקידושין דף מ"ב ע"א ד"ה ודלמא שכתבו ראיה דאף באין לו שותפות בגוויה נמי מצי משוי שליח מהא דאמרו בפסחים דף פ"ח בשכח מה אמר לו רבו הגדי שלו טלה שלי וכו' והרי התם אין לו שותפות בגוויה ומצי משוי שליח וראיתי בשעה"מ הלכות ק"פ פ"ב שהקשה דמה ראיה דהא שם מיירי בעבד כנעני דהרי הקשה בש"ס שם והא מה שקנה עבד קנה רבו ומשני דהולך אצל חנוני הרגיל אצלו וכו' וזה דוקא בעבד כנעני דבעבד עברי יש לו יד בעצמו ומציאתו שלו ואם כן מה פריך דלמא שאני עבד כנעני דידו כיד רבו ולכך מצי משוי שליח וכדאמרו בב"מ דף צ"ו דאף למ"ד אין שלוחו כמותו לענין בעליו עמו אפ"ה יד עבד כיד רבו ע"ש ונדחק מאד בזה ולפמ"ש במחכ"ת אין הנושאים שווים כלל דשם כיון דבאמת העבד בר שליחות ורק דבשאלה גלתה התורה דבעינן בעליו דוקא בזה אמרינן דיד עבד כיד רבו והו"ל בעליו אבל כאן דאזלי התוס' בס"ד דל"מ שליחות א"כ החסרון בשביל שזה אינו בתורת שליחות א"כ מה מועיל מה שידו כיד רבו אטו בזה ישתנה הדין דיהיה מועיל שליחות וכיון דבדאין לו שותפות לא מצי משוי שליח א"כ אדרבא מגרע גרע דהא בעבד כנעני בודאי לא משכחת לה שיהי' לו שותפות דכל שיש לו שותפות הרי הוא של רבו לגמרי דמה שקנה עבד קנה רבו וע"כ דנותן לו ע"מ שלא יהי' לרבו חלק בו וכדמוקי בש"ס שם וא"כ מה מועיל מה דיד עבד כיד רבו אטו רבו ממש הוא רק דהוא במקום רבו וידו כידו אבל במה נתקיים צווי התורה שישחט אדם פסח לעצמו כל דלא מצי משוי שליח להיות כמותו וז"ב מאד ובזה יש לישב קושית המהרש"א שם שהקשה דלמה לא מייתי בתחלת הסוגיא מהמשנה דמייתי התוס' שמקודם להמשנה דמביא הש"ס וגם מוכח דאף דליכא שותפות מצי משוי שליח ולפמ"ש א"ש דהנה התוס' הקשו דאמאי לא דחי לעיל לריב"ק דלמא מיירי באית לי' שותפות בגוויה אמנם לפמ"ש א"ש דהנה צריך להבין הא דאמרו בתחלת הסוגיא לענין קדשים וכ"ת ניליף מהנך מה להנך שכן חול אצל קדשים וצ"ב מה אולמא דקדשים מחול לענין שליחות וצ"ל דה"א דקדשים להיותו חומר דקודש בעינן בעליו דוקא ולא שליחות וכעין דגלי קרא לענין שאלה בבעלים או לענין נדרים ולפ"ז ממילא מיושב קושית המהרש"א דא"א להביא מהך דגדי שלו וטלה שלי דהוה מצי למדחי כיון דמיירי בעבד כנעני וא"כ יד עבד כיד בעלים ומועיל גם לענין שאלה בבעלים וא"כ מכ"ש בקדשים דלא גלי קרא דבעלים בעינן דוקא ורק משום חומר דקדשים ה"א דבעינן בעלים דוקא וא"כ עכ"פ יד עבד כיד רבו אמרינן בזה וע"ז שפיר אמרו דילפינן מריב"ק ולא מיירי דאית ליה שותפות בגוויה דמה מועיל שותפות דשותפות אינו מועיל רק לענין גוף השליחות אף דבעלמא אינו שליח כל דיש לו שותפות זכי אבל כל דבעינן בעליו בשותפות אינו בעליו על כלו רק כפי חלקו שיש לו ושפיר ילפינן דע"כ משום שליחות מועיל וכיון דשליחות מועיל שוב ממילא נלמד דאף באין לו שותפות דהא שליחות ידעינן מתרומה רק דבקדשים ה"א דבעינן בעליו והרי בזה לא שייך שותפות דמ"מ אינו שותף בכלו ומעתה זה התם אבל לר' יונתן דיליף דכל ישראל יוצאין בפסח אחד והיינו דאכילת פסחים לא מעכבא וא"כ שפיר דחי משום דאית לי' שותפות ות"ל דאכתי אינו בעליו על כלו דז"א דבשלמא אם האכילה מעכב מקרי שותפות בגוף האכילה ואינו בעליו על כלו אבל כיון דאכילה לא מעכבא א"כ אנו דנין על השחיטה דאנן בעינן שבעלים ישחטו וע"ז שפיר אמרנן דכיון דאית ליה שותפות א"כ שפיר מקרי בעליו עמו בעת השחיטה והרי גבי שותפין ששאלו או שנשאלו מבעיא לש"ס בב"מ שם אם נקרא בעליו עמו ואף דשם מבעיא לן היינו משום דשם אינו בעליו רק על פלגא אבל כאן דאכילת פסחים לא מעכבא ועיקר אנו דנין אם יכול לשחוט דבעינן שיהיו בעלים שוחטין א"כ שפיר יוצא דכל אחד בעליו על כלו דהרי לא בעינן אכילה כלל וז"ב ודו"ק היטב כי הוא חריף ואף שהוא ע"ד הפלפול הקב"ה חדי בפלפולא דאורייתא ובזה מיושב דברי התוס' שם בסוגיא שהקשו דנילף מפרו של אהרן דגלי קרא דדוקא הוא מכלל דשליחות מועיל ותמה בחידושי פנים מאירות בקידושין שם דהא פרו של אהרן דאית הכהנים שותפות בו וא"כ יש לדחות דלמא שאני פרו של אהרן דאית לי' שותפות בגוויה ולפמ"ש א"ש דבאמת מה מועיל שותפות כל דבעינן בעליו ממש וכנ"ל ודו"ק ומ"ש השעה"מ שם דע"כ מוכרח לומר כן דשאני עבד דאל"כ יקשה בהס"ד דגיטין דף כ"ג שם דהוה ס"ל לר"א דעבד פסול לתרום יקשה ממשנה דפסחים דמבואר דמתנה גדי שלו והיינו שליחות והרי עבד לאו בר שליחות הוא וע"כ דיד עבד כיד רבו ע"ש הנה לפמ"ש יקשה דכיון דלא מועיל שליחות בעבד דאינו בר שליחות ממילא גם יד עבד ל"מ וכמ"ש ונ"ל דהו"מ למדחי דמיירי בעבד עברי ובאמת לפי המסקנא שפיר מוקמינן אף בעבד כנעני ודו"ק עכ"פ יהיה איך שיהי' הדבר מוכרח דיד עבד כיד רבו ל"מ לענין גוף השליחות וכמ"ש לעיל מיהו מה שהבאתי ראיה מהך דגיטין וחשבתי שהיא ראיה ברורה נתישבתי דאין משם ראיה דשם ל"מ בעבדו ורק שהוא עבד של אחר ואני דנין אם עבד כשר לתרום תרומה של אחר וא"כ לא הוה מצי למדחי כן ודו"ק ועכ"פ הדין דין אמת וכמ"ש.