שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק״ט (ה׳)

והנה בגוף הדבר דבעל בנכסי אשתו בנכסי צ"ב דהוה כלוקח ביאר המהרי"ק בשורש י"ח דלכך הוה כלוקח דהא קבל עליו אחריות וחזרו להיות כנכסי הבעל והנה לכאורה הי' נראה לי דבר חדש כיון דבאמת גוף הנכסים הם שלה רק שהבעל התחייב באחריותם א"כ הדר הו"ל דינו של הצ"ץ סי' נ"א דחידש דמחמת קבלת האחריות לא מקרי שלו רק הן של בעל הממון והביא דברי הש"ס בפסחים דף וא"ו דאמרו מ"ד הואיל וכי איתא הדר בעיני' לאו ברשותי' קאי קמ"ל ופירש"י דע"כ לא אמרינן דדבר הגורם לממון כממון דמי רק כל דליתא בעיניה אבל כל דאיתא בעיני' לא מקרי ממון ועיין קצה"ח סי' שפ"ו ובתשובה הארכתי וא"כ הוא הדין כאן כיון דמחמת תקנת חז"ל גם בנ"מ נתקן ומ"מ יש לו דין יורש במקום פסידא וכל עדיפותו של נכסי צ"ב אינו רק בשביל דקבל הבעל אחריות והרי בשביל אחריות לבד לא נעשה הדבר שלו רק כל דליתנהו בעין הוה כממון בשביל דהזיק דבר הגורם אבל כ"ז שהיא בעין אין עליו כלוקח ומעתה יצא לנו דין חדש דבנכסי צ"ב כל זמן שישנן לנכסים בעין לא הוה הבעל כלוקח ומעתה מיושב היטב קושית הנתיבות הספרדי הנ"ל דשפיר דייקי שם ואמרו מתה הבת האלמנה ניזונית מנכסיו והיינו מנכסי בעלה של האלמנה שהכניסה הבת לבעלה וא"כ מיירי כ"ז שהנכסים של בעלה הם בעין דאל"כ הי' לומר נשאת הבת אלמנתו ניזונית מנכסי בעל הבת כיון שהכניסה הבת נכסי אביה לו וא"כ אף שאינם בעין נמי וע"כ דלשון חכמים מרפא דדוקא מנכסי בעלה של האלמנה ניזונית האלמנה משום דכ"ז שהם בעין ל"מ מה שהכניסה בתורת נכסי צ"ב וכמ"ש ודו"ק.