שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק״ח

מה שנשאלתי בשנה ט"ו כ"ג אדר במעשה שאשה אחת הלכה לטבול ולקחה לה חלוק בדוק וטבלה ולבשתו ולא בדקתו קודם הלבישה ובבואה לביתה ראתה על חלוקה דם הרבה ולא הי' לה במה לתלות רק שהנשים בבית הטבילה אמרו שבבית הטבילה נמצאו כמה נשים ולהבדיל א"י שבאות שם לכבס כתנתם ובגדי נדתם ויש לתלות שהחלוק הלז נגעה אם בכתונתן הלזו או שנטף ע"ג הספסל שהאשה הניחתה החלוק ונטף על החלוק והבעל שאל פי והנה לכאורה הדבר מבואר בש"ע סי' ק"ץ סל"ט דבבדוק לה קודם שלבשה אין תולין אבל אם אינו בדוק קודם שלבשה תולין וע"ז רצה הבעל לומר דכל שקודם לבישה לא בדקה מקרי אינו בדוק ושוב נוכל לתלות בזה שהוה כמו שוק של טבחים ואני אמרתי דז"א דמלבד דזה רחוק מאד לומר שהניחה הכתונת במקום שהי' שם דם נדה מנשים נדות או שנגעה בכתונתם והי' כ"כ טופח ע"מ להטפיח וגם שאלתי אם החלוק שפשטה הי' מלוכלך קצת והשיב לא רק שאולי במקום הזה לא הי' דם נדות וזה רחוק שהי' מונח כמעט במקום אחד אף גם דלהט"ז ס"ק כ"ט דכל שהי' קצת בחזקת בדוק אין לתלות א"כ כאן ודאי אין לתלות דהרי לקחה חלוק בדוק מכבר והי' מונח בתיבה ואף שהכו"פ ס"ק כ' האריך דכל שלא הי' בדוק לגמרי רק שהיה במקום המוצנע יש לתלות כל שלא בדקה בפ"א אף שלקחה ממקום מוצנע באמת הס"ט ס"ק ס"ז חולק ע"ז וגם לפע"ד נראה דודאי כל שהיא במקום המוצנע ומכובס בלי ספק דחזקתו בדוק והכובסות בקיאות הם להוציא הכתם הלז ומ"ש הס"ט בעצמו לחלק בין עד הבודקת עצמה בו דיש ידים מוכיחות דמגופה בא לבין חלוק הנה מדברי הרמב"ן והרשב"א בתה"א שהביא הב"י שהקשו מ"ש עד שאינו בדוק מג' נשים שלבשו חלוק אחד משמע דאין חילוק בין עד לחלוק ואף אם נימא דאדרבא אם בחלוק החמירו מכ"ש בעד ז"א דא"כ מה כתב הרשב"א אח"כ שאין חילוק בין עד לחלוק ע"ש ומשמע דגם עד שבודקת ג"כ יש לתלות ע"ש וגם תימה דמה סברא הוא לתלות בעד הא כיון דלא ארגשה מהראוי לתלות כמו בכל כתמים דתולין אף שמצאה בעד ולדברי הב"ח א"כ בעד מסתבר להחמיר בכתם ועיין בש"ע סמ"ו ובש"ך ס"ק ס"ד ובס"ט ס"ק פ"ד ומיהו בלא"ה יש להחמיר כיון דהיה בליל טבילה ואולי זומת עורה עלתה בה כמו דאמרו בנדה דף ס"ו ועיין בס"ט סי' קפ"ט ס"ק א' ודו"ק היטב.