שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק׳ (ד׳)

ומדי דברי בסוגיא הלז זכר אזכור מה שראיתי בשו"ת מהריב"ל ח"א בחידושי דינים מה שהשיב על המהרי"ק במ"ש ראיה דכל דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי אין כח ביד ב"ד להפקיע ממון כל דליכא גדר ותקנה והביא ראיה מפרוזבול דתיקון הלל דאי לאו דהוה תקנה לעניים ולעשירים לא הי' כח ביד ב"ד לאפקועי וקרי לי' עולבנא דדיינא ע"ש והקשא המהריב"ל בסוף ח"א דא"כ היכא למדו הש"ס דהפקר ב"ד הפקר מהא דכתיב אלה הנחלות וכו' אף ראשים מנחילים כל מה שירצו והא שם לא הוה לגדר ולתקנה ע"ש שהאריך בזה ולפע"ד ל"ק דשם דומה לפרוזבול דאיכא דניחא לי' בהר ואיכא דניחא ליה בבקעה וכדאמרו בקדושין דף מ"ב דיתומים שהניח אביהם להם נכסים ב"ד מעמידים להם אפטרופס לחוב ע"מ לזכות ע"ש ובזה יש לישב קושית התוס' שם דבגיטין אמרו דאין מעמידין אפוטרופס לחוב ע"מ לזכות ולפמ"ש י"ל דשם מיירי באפטרופוס שמנהו אבי יתומים זה אסור לחוב ע"מ לזכות משא"כ התם דאמר דב"ד מעמידין וב"ד אלימי להפקיע ממונא מפני שהפקר ב"ד הפקיר ודו"ק.