שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק׳ (י״ג)

והנה במיני קטניות שגזרו באשכנז ופולין וקיימו וקבלו היהודים במדינתינו הנה לכאורה כיון שלא פשטו בכל ישראל היו יכולים לבטלה אבל באמת מבואר בתוס' גיטין וכן הוא בפסקי התוס' דדבר שלא תקנו רק במקום הזה גדול יכול להתיר ולא קטן והיינו לשיטתם דס"ל דוקא י"ח דבר אבל שאר גזירות אף דפשטו בכל ישראל יכול גדול בחכמה ומנין לבטל אבל לשיטת הראב"ד דתלוי באם פשטה בכל ישראל לפ"ז בדבר שלא תיקנו רק באותו המקומות הוה כנתפשטה בכל ישראל וא"י אף גדול לבטל ולשטת הרמב"ם הנ"ל כל שהוא לסייג ופשטה באותן מקומות שתקנו גם גדול א"י לבטל ואפילו אליהו ועכ"פ גדול בחכמה ומנין בודאי בעי וא"כ בואו ונצווח על גאון אחד שכתב להתיר לאפות מיני קטניות דהיינו רעטשקי או קאקאריזיא וממנ"פ מה סובר אי סובר שאפייה לא הי' בכלל התקנה רק לבשל א"כ למה התיר רק בשעת הדחק ויוקר ואי קסבר שגם זה היה בכלל התקנה וכמו שהוא באמת דהרי הגאונים שבימי הטור לא כתבו להתיר לאפות ובכל ענין אסרו וגם בעת שרצו הגאונים להתיר לא התירו לאפות מטעם דאינו נאסר רק בשביל שהוא שעת הדחק וגם זה לא עלתה להם וא"כ איך אפשר לו להתיר ואם יאמר דהוה שעת הדחק ויסמוך על דברי הרמב"ם מפ"ב מממרים ה"ד שלפי שמה מתירין והא לא התיר הרמב"ם רק להציל רבים מישראל שלא יכשלו בעבירה ואם יאמר כי גם זה הוא להציל שאל"כ יאכלו חמץ ח"ו לא נחשדו ישראל על כך וכמה שנים שהם שנת יוקר ולא שמענו שהיו שום מכשול וישראל קדושים הם ומחמירים כמה חומרות במצה הלואי שיזהרו בכל איסורים כמו במצה ומה גם שאף שהוא יוקר הרי כבר קבלו עליהם אבותיהם ואסור לבנים לנהוג היתר כדאמרו גבי בני מישן וא"ל דשם רצו שיתירו להם לעולם אבל כאן לא היתר רק לשעת הדחק דז"א דבדור פרוץ כזה כל שהותר לפי שעה מי יעצור בעם ויאמרו תמיד שהם עניים וכמה מכשולות שמענו שההמון אומרים שמותר לבשל ג"כ שהם אינם מבחינים החילוק בין אפייה לבישול וכל עיקר הגזרה היה בשביל זה וכמ"ש ועיין בשו"ת ר"י הלוי סי' ל"ה ובפר"ח סי' ל"ה ובפר"ח סי' שצ"ו בדין התשיעי וע"כ קשה להתיר ובזה נסתר גם מ"ש בשו"ת גוא"י להתיר ע"ש סי' קכ"ח ובתשובה אחרת כתבתי בזה ומ"ש שם דלא פשט איסורו ברוב ישראל נעלם ממנו דברי התוס' בגיטין הנ"ל וגם להרמב"ם וראב"ד אפשר דמודים דנ"ד מקרי פשטה בכל ישראל וכמ"ש ודו"ק היטב ומ"ש ההיתר בשביל דאופין הנה אדרבא הסמ"ק וגם המרדכי אוסרים מפני שדרך לאפות קטניות ועושין פת ואתי לאחלופי ועיין בש"ע מהגאון מהראו"ו שכתב סמך ממה דאמרו בפסחים דף מ"ם ע"ב דרבא אסר ובתוס' שם ד"ה רבא דאסר בשביל אחלופי ע"ש.