שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ט׳ (ד׳)

וע"ד קושיתו בהא דאמרו בחולין קט"ז מי חיישינן שמא ינקי מן הטריפה והתנן לוקחין ביצים מן העכו"ם וכו' אלא אימא חיישינן שמא ינקי מן הטמאה ופריך מ"ש טריפה דלא חיישינן ומ"ש טמאה דחיישינן וע"ז הקשה דהרי בהא דאמרו בדף ס"ג ודילמא דעוף טמא נינהו הקשה התוס' כשם שאין חוששין לטריפה משום דאזלינן בתר רוב ה"נ לא ניחוש לטמאה וכתב הר"ן דתרי מיעוטא איכא והוה כפלגא ופלגא א"כ יקשה כאן דילמא כוונת הש"ס דטמאה שהיא טריפה ואיכא תרי מיעוטא והנה שאלה גדולה היא ומצאתי לדו"ז הגאון בישועות יעקב שהקשה זאת בסי' פ"ו ביו"ד והנראה בזה דהנה דברי הר"ן צ"ב דמה ענין תרי מיעוטא דל"ד להך דקידושין דף ע"ג דשם שני ענינים הן שממעטין הרוב אבל כאן הרי הוא דבר אחד ועיין בייע"ק אה"ע סי' מ"ג שכתב שדברי הר"ן אין להם ביאור אמנם לפעד"נ הדבר ברור דשם דאמרו לוקחין בצים היינו לכתחילה וע"ז פריך הש"ס דניחוש שמא עוף טמא והיינו כיון דהם שני מיעוטים וראוי לחוש עכ"פ לכתחילה שלא לקנותו אבל לענין לאסור בדיעבד לא מוסתבר כלל ובזה יתיישבו הרבה קו' על הר"ן וע"ד הפלפול נ"ל דהנה בהא דחיישינן שמא ינקי מן הטמאה או מן הטריפה הקשה בייע"ק ביו"ד דהא אין כאן רק איסור דרבנן ופרשא בעלמא היא שהרי אינו רק כנוס בתוך מעיה רק מדרבנן אסרו למשנה ראשונה וא"כ הו"ל סד"ר ולקולא אמנם נראה דהרי נודע דספק חיסרון ידיעה לא שמיה ספק כמבואר בסי' צ"ח ביו"ד והטעם דשמא יבא אחר ויברר ולפ"ז כאן בשלמא הספק שמא טמאה יוכל להתברר או שהוא טמאה או שהוא טריפה יוכל להתברר לאחר שנשחט אבל לפ"ז אם נימא שינקי מן הטמיאה והטריפה זה לא יוכל להתברר דהא לא נשחטו אותה כלל והעכו"ם לא יברר הטריפו' ודוק.