וע"ד השאלה השלישית באחד שנשתדך לבתולה אחת ויצא עליה קול שזנתה עם נכרי ואביו ואמו השתיקו את הקול באמרם כי שקר הוא ונשא אותה ובחצי חדש החמישי לנשואין שלה המליטה זכר וגמרו שערו וצפרניו ואח"כ מת הילד והבעל לא רצה לדור עמה עוד הגם שדיינים בטארניפאל אמרו שמותר והוא לא רצה ויש לו אב בליעל שאמר שהבעל יתן אלף ר"כ ואז תקבל ג"פ וזה שמונה שנים אשר הבעל מתגורר ומעגן ואביה לקח אותה לביתו וגם כעת יוצא קול שהיא מופקרת ושאל מה יעשה הבעל אם יוכל לישא אשה אחרת עליה הנה לפע"ד יוכל לישא אשה אחרת ויתרו לאבי האשה שישא אשה אחרת ואז אתי' ע"פ מאה רבנים ולאו דוקא רבנים ה"ה לומדים סגי בזה כמ"ש הנו"ב ואני קורא ראשון ואחשוב שרבנים אחרים יסכימו ג"כ לזה כי רגמ"ה לא החמיר בזה באשה שזינתה ולא תיקן רק בשביל שלא יתעולל האיש לקחת אשה על אשתו ועיניו ישא באחרת וכדומה ואולי תרצה להתגרש ממנו ויגרשה ואם לא תרצה אני אני המתיר ויצטרף עוד רבנים ולומדים אחרים ויוכל לקחת אשה על אשתו ולא ישב כמעגן ויתבטל מפ"ו והוא מלא הרהורים ועיין ט"ז סק"ט שכתב שאם חשו לטובת האשה מכ"ש לטובת האיש והכל לפי ראות עיני הדיין ואתם מבפנים ואני מבחוץ וד"ל.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן פ״ט (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.