שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן פ״א (ג׳)

ע"ד שאלתו בסופר א' הורה לתלמידו ע"ש ואדני האדנים בפ' עקב שגם הראשון חול ובמס' סופרים מבואר דהראשון קודש וכאשר חקרו אותו כן אמר שמעולם לא היה בדעתו שיהי' קודש ואין צריך לקדשו וכבר כתב הרבה ס"ת כן וע"ז האריך בפלפול אם נאמן לפסול הס"ת ואני לא באתי לידי מדה זו דשם בגיטין דנ"ד היה יכול להיות שנתכוין להקניט אבל כאן שהורה לתלמידו כן בודאי לא נתכוין להקניט לשום אדם וניכר שהי' טעות בידו וגם רצה להורות לתלמידו הלכה למעשה האיך שייך לחוש להקניט וגם אחר שחקרו אותו אמר שמעולם בדעתו כן ובאמת גוף הדבר אם אדני הוא קודש אף שמבואר במס' סופרים כן אבל אינו דבר ברור שהרי בתרגום אונקלס פי' מרי מלכין וכן נראה מהמסורה ואף שהגאון בעל מלאכת הקדש כתב דקי"ל שהוא קודש אבל הסופרים בוודאי לא ידעו זאת וכבר אמרו בסנהדרין כ"ט כיוצא בזה דבר דאנן לא בקיאין וכו' וע' באבודרהם מ"ש על ד' שפתי תפתח כשנכתב בי"ה הוא אדון כל הנביאים וכשנכתב בא"ד הוא מדבר בעד עצמו אדוני ורבוני וגבורי ואף שא"ד בקמץ הוא לשון רבים דרך כבוד מ"מ היו"ד מורה אדני שלי וע' רמב"ן פ' ואתחנן ופ' וירא ולפ"ז אדני בצירי אין לפרש גבורי רק גבורי האדונים ועכ"פ אין הכרע אם הוא קודש או לא ע"כ הדבר פשוט לענ"ד כיון שהוא רק הזכרה אחת דמותר למוחקו ולקדשו שנית כמ"ש סי' רע"ו ס"ק י"ד וממ"נ מותר אם השם קדוש הרי לא הוקדש ואם אינו קדוש כאונקלס ודאי מותר וכן יעשה לכל ספרי תורות שנכתבו כן כן נלפע"ד והוא הדו"ש באהבה. הצעיר יוסף שאול הלוי נאטנזאהן אבד"ק לבוב והגליל.