וע"ד שאלתו בעגל שיש סרכא בין אונה לאומא למטה מחצין אם יש למעך עפ"י דברי התב"ש נלפענ"ד דאין לדון מדברי התב"ש שום הכשר וע"כ לא כתב התב"ש בסי' ל"ט ס' ל"ט דהנה טעמו של התב"ש שם נלפע"ד כיון דזה אינו רק מנהג שלא למעך בטלאים וגדיים כמבואר בס' ל"ט סי"ג בהג"ה וכיון שהעיד הבית הלל שנהגו למעך ביד ולהפרידן וא"כ ע"כ שלא קבלו בזה המנהג א"כ שוב נוכל להקל בזה גם בעגלים וטלאים דלא קבלו על אופן זה החומרא אבל בשטר דברים כל שקבלו החומרא שלא למעך שפיר מחמרינן מבלי למעך ותדע שהוא כן שהרי התב"ש מכשיר אף בדבוק בשפולי ושם לא מצינו שום קולא כמו שהקשה מע"ל וע"כ שכל שהעיד הבית הלל שעשה מעשה כן אף בדבוק בשפולי א"כ ע"כ שלא קבלו בזה המנהג ושפיר מקילינן אבל לא בשאר דינים כנלפע"ד ברור ומפני כי אני מחוסר ספרים ע"כ כתבתי בקצרה ובמ"ש בשאלה הראשונה יש ליישב הערת התב"ש בסי' א' ס"ק ס"ו ובסי' כ"ה ס"ק א' ג' ואכ"מ. הצעיר יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן אבד"ק לבוב והגליל.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ע״ג (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.