שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ע״ג (ג׳)

והנה לפענ"ד היא כשר לדינא דהנה זה רק חומרא דלומר שהמפרקת פוגם ולקולא לא תלינן בזה וא"כ אינו רק ספק והרי גם בפגם שנמצא בסכין אינו רק ספק נבילה כמ"ש הרמב"ם פ"א מה"ש הכ"ד ובש"ך אות א' בסי' ח"י וא"כ הו"ל ס"ס ספק שמא לא נפגם במפרקת ואת"ל נפגם שמא אינו פוסל אותו הפגם דבעינן שעור גדול כדי שתחגור צפורן ועשו"ת בית יעקב וכו"פ שהאריכו בזה וא"ל דהוה ס"ס באתחזק אסורא דז"א דמלבד דזה הספק כדי שתחגור צפורן הוא ספיקא דדינא ובזה ל"ש לאוקמא אחזקה כמ"ש הכנה"ג בשם תומת ישרים ועי' מלמ"ל פ"ו מעדות אף גם דבאמת חזקת איסור דאבמה"ח חלף הלך לו ואם נימא דאין מחזיקין מאיסור לאיסור שוב ליתא לחזקת איסור אבמה"ח דזה איסור אחר משום נבלה ואף אם נימא חזקת איסור שאינו זבוח מ"מ כאן הרי אינו זבוח חלף הלך לו שהרי נזבח ורק שהי' פגם בהזביחה והוה שחיטה שאינה ראוי' אבל חזקת שאינו זבוח חלף הלך לו וגם לפמ"ש הרשב"א בחדושיו ליבמות דף ל"א דכל דצריך מעשה להתיר וכל זמן שלא נעשה מעשה הרי אסור ממילא ע"ש כאן ל"ש זאת דהא באמת עשה מעשה ושחט בסכין רק שנגע במפרקת ונפגם ועכ"פ בכה"ג ל"ש לומר עליך להביא ראי' שנעשה בו מעשה המכשיר שהרי באמת נעשה בו מעשה המכשיר רק שנפגם אבל מחזיקין מאיסור לאיסור ל"ש וז"ב. ובזה מיושב מה שהאריך הפרמ"ג בפתיחה לה' שחיטה שורש ד' דאמאי כתב הרמב"ם בפ"א מה"ש הל' כ"ד וגם בהלכה ט"ו לענין שמוטה כתב הרי זה ספק נבילה ובלא בדק בסמנים כתב דהוי ודאי נבלה ולפמ"ש א"ש דכל שלא בדק בסימנים הרי יש ספק שמא לא שחט רוב הסימנים וא"כ היינו אינו זבוח אבל בספק פגום או ספק שמוט הרי עכ"פ נזבח רק שנפגם הסכין ול"ש מחזיקין מאיסור לאיסור וזה איסור אחר ולא מקרי אינו זבוח כנלפענ"ד. ובזה יתישב הרבה הערות של הפרמ"ג שם ובסי' ח"י בשפ"ד אות א' ע"ש ודו"ק ועכ"פ יהי' איך שיהי' כיון דהוה ס"ס כשר וא"ל דלא הוה מתהפך דז"א דהרי אנו צריכין לדון אם התחיל כאן פגימה וצריך לדון אם המפרקת עשה בו פגימה ועש"ך בכללי הספיקות סי' ק"י ואף דמדרבנן ודאי פוסל פגימה בכ"ש מ"מ הו"ל ס"ס בדאורייתא וספק אחד בדרבנן וכבר כתבו הסמ"ק ושאר גדולים דכל שיש ס"ס בדאורייתא וספק א' בדרבנן כשר כנלפע"ד ועכ"פ הכלים ודאי כשרים אחר שיעמידו אותן מעל"ע בלא בשול ודו"ק.