והנה מה דנסתפק אי כתובו כתב ידן או כתב הגט לכאורה תמהתי דלפמ"ש הח"מ סי' ק"כ ס"ק ט"ז והב"ש ס"ק ט' שם להסתפק אם הגט כשר בשנים הכותבים והב"ש דעתו דבתורף יש לפסול ולפ"ז היאך אפשר לומר דכתובו קאי אכתב הגט א"כ איך יעשו אם יכתבו שניהם הגט פסול ואם לא יכתבו רק אחד א"כ שינו מדעת הבעל ואף אם נימא דכשר בכתבו שנים אכתי עד כמה יכתוב כל אחד ודלמא הקפיד שיכתבו כל אחד חצי הגט ממש ומי יכתוב ראשון ועכ"פ מסתבר טפי דקאי אחתימתן וא"כ יחתמו שניהם ואולי הכוונה דכתובו לא שיכתבו שניהם כיון דפסול ועכ"פ לכתחלה אינו ראוי רק דבא לשלול דאחר לא יכתוב אבל כל אחד מהם יכול לכתוב ועיין פר"ח מה שהאריך בדברי הח"מ האלו וצ"ע דלא העיר כלל מכאן דאיך אפשר דכוון לכתב הגט דא"כ מה נעשה באותן שנים היאך יכתבו ואף להפר"ח דמכשיר חד בתופס וחד בתורף מ"מ מי יכתוב התופס ומי יכתוב התורף ומיהו גם בחתימה יקשה מי יקדים לחתום ומי יחתום אח"כ וע"כ דבזה אין קפידא לבעל וא"כ י"ל דגם בזה אין הבעל מקפיד מי כותב ראשון ומי כותב אחרון ואולי לא מפסיל גם בשביל כתיבת שני סופרים כיון דכל אחד בא במצות הבעל מיהו גם שם כיון דאמר כלכם עשאן שלוחים ואפ"ה רק אחד כותב וע"כ צע"ג וביותר תימה על הפר"ח שלא העיר בזה שם.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן מ״ז (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
