שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ש״י (ז׳)

והנה במה שהבאתי לעיל דברי המהרי"ט חלק אהע"ז סי' ל"ח דרך אגב אזכיר מה שראיתי שמביא לשון נימוק"י פ"ב דכתובות גבי הא דאמרו שנים חתומים על השטר ובאו אחרים ואמרו פסולים הם ומשחקי בקוביא הם דאינם נאמנים לפוסלם שלא בפניהם כיון דאגופייהו דעדים קא מסהדי כדאמרינן גבי הזמה דהזמה שלא בפניהם לא מהני ותמה המהרי"ט דברמב"ן ותוס' והרא"ש מבואר להיפך כל דכבר מתו בודאי נאמנים וגם דלפי דבריו מ"פ הש"ס ומגבינן בהו והא תרי ותרי נינהו והא אדרבא כיון שהאחרונים אינם נאמנים שוב השטר בחזקתו וסיים שאין לפניו דברי הנימוק"י מסדר נשים והנה כעת זכינו שנדפס נימוק"י על כתובות וראיתי בו ולפע"ד הכוונה דהנה כל ענין דבהזמה נאמנים האחרונים יותר מהראשונים הוא משום דאגופן של עדים קא מסהדי וכמ"ש הטור בחו"מ סי' ל"ח והוה כאלו אמר שראה שגזלו א"כ הראשונים אינם נאמנים להכשיר עצמם לפ"ז כתב הנימוק"י סברא נכונה דזה דוקא אם הראשונים חיים א"כ הראשונים צריכים להכשיר עצמם שפיר אינם נאמנים שנוגעים בעדותם אבל כל שמתו הראשונים א"כ תו אינם נוגעים הראשונים בעדותם ושפיר אינם נאמנים לפסול הראשונים בעדותן דעל עצמם של הראשונים מעידים שלא הי' שם והו"ל כמו על גופא דסהדי שאינם נאמנים האחרונים דהזמה שלא בפניהם ל"מ ולכך אינם נאמנים ולפ"ז ניהו דאינם נאמנים להזים אבל הכחשה מיהו הוה כדאמר ר' אבוהו וא"כ שפיר פריך תרי ותרי נינהו ולכך חידש ר"א דהכחשה תחלת הזמה וא"י להכחיש שלא בפניהם וז"ב כשמש.