שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן מ״ז (ג׳)

והנה בהא דאמרו בגיטין דף ס"ו שלחו לי' מבי רב לשמואל ילמדינו רבינו אמר לשנים כתבו גט ותנו לאשתי ואמרו לסופר וכתב וחתמו הן מהו שלח להו תצא והדבר צריך תלמוד מאי הדבר צ"ת אילימא משום דהו"ל מילי ומספקא להו אי מילי ממסרי לשליח והאמר שמואל הלכה כר"י דאמר מילי לא ממסרי לשליח אלא לשמואל הא קמבע"ל האי כתובו הוא כתב ידן או כתב הגט וכתב המהרש"א בתוס' ד"ה אמר דהא דלא מבעיא להו בשלשה שא"ל כתבו ותנו ואמרו לסופר משום דבשנים ע"כ הוה כאומר להם אמרו לאחר לכתוב או לחתום עמכם אבל באומר לג' כתבו ותנו לא אמרינן דהו"ל כאילו אומר אמרו לאחר אלא שאחד מהם יכתוב והשנים יחתמו משא"כ בשנים דס"ל לשמואל חתם סופר ועד פסול א"כ ע"כ הוה כאומר אמרו לאחר והנה הדברים אהובים וחביבים מצד הסברא אבל אכתי קשה דא"כ להס"ד דהאבעיא היא אי מילי ממסרי לשליח קשה מה נ"מ בין שנים לשלשה ולמה לא מבעיא בשלשה אם אמרו לסופר איך הדין והנלפע"ד בזה דהנה התוס' כתבו ד"ה והאמר דלכך לא פשיט מהמשנה ד"ל דטעמא משום בזיון דבעל ובחתימה קפיד טפי שמתפרסם יותר ומעתה נלפע"ד סברא נכונה דבג' שייך יותר בזיונא מבשנים דבשנים כיון דחתם סופר ועד פסול א"כ ע"כ צריך שיהיה אחד מן השוק עמהם וא"כ לא קפיד כ"כ אבל בשלשה דיכולין להיות אחד כותב ושנים חותמין א"כ ודאי קפיד משום בזיונא ולפ"ז בשנים יותר רבותא דבשלשה הייתי אומר דהפסול בשביל בזיונא ודו"ק. והנה התוספו' הקשו ד"ה הא האיך שייך מילי הא ר"מ ס"ל דאפילו מצאו באשפה כשר וכתבו דכל שצוה לכתוב מודה ר"מ שצריך לעשות צוויו ואפי' כתב ידן הוה כאילו צוה להדיא שיאמר לסופר שיכתוב ולכאורה צ"ב דקארי לה מה קארי לה הא זה פשיטא דכל שצוה להדיא ודאי פסול יותר מכשמצאו באשפה אמנם נראה דקושית התוס' הוא דענין מילי לא ממסרי לשליח הוא בשביל שאינו רק דברים בעלמא ואינו מוסר לו דבר ואין בו כלום לעשות דבר ועיין בש"ע אהע"ז סי' ל"ה דכל שנותן בידו כסף לא מיקרי מילי אף דאין בידו לקדשה ולפ"ז הכי מקשי התוס' דאם נימא כתובו כתב ידן הוא אבל כתב הגט בידם לצוות לאחר לכתוב וגם אם מצאו באשפה כשר א"כ שוב לא מקרי מילי דכל שמצאו באשפה הי' גם כן כשר והוה כנמסר בידם איזה כח שיוכלו לעשות ולא מקרי מילי ועל זה חדשו דאף בכה"ג אף שלא כוון רק על כתב ידם ולא על כתיבת הגט אפ"ה כל דאמר כתבו אמרינן דקפירש עכ"פ הסופר יכתוב ולא מצאו באשפה ושוב הוה רק מילי גרידא וז"ב ומעתה מיושב היטב קושית התוספות ותירוצם ודו"ק ובזה מיושב היטב קושית הפ"י דלמה המתינו בקושייתם עד לבסוף ולא הקשו בתחלת הסוגיא דמה מבעיא להו אי כתב ידן או כתיבת הגט ת"ל דע"כ כתיבת ידן דהא מצאו באשפה כשר ולפמ"ש א"ש שבתחלת הסוגיא דס"ד דפליגי במילי א"כ י"ל דזה פשוט לי' דכתיבו כיון לכתיבת הגט וא"כ אין מקום לקושייתם דכל דקפיד בפירוש על כתיבת הגט א"כ ודאי פסול מצאו באשפה ואם כן מקרי מילי אבל לאחר שמסיק דפליגי אי כוון לכתיבת הגט או רק לכתיבת ידן א"כ בזה האופן דלא כוון רק לכתיבת ידן שוב ס"ד דלא קפיד כלל על כתיבת הגט ושוב לא מקרי מילי כלל ושפיר מקשו התוספו' ודו"ק היטב כי נכון הוא ובזה יש לי לומר הא דאבעיא להו אי כתיבת ידן הוא או כתב הגט והדבר תמוה דאיך שייך לאבעיא כלל הא ב"כ וב"כ מילי הוא ועיין תוס' ד"ה כתב ידן ואף דהש"ס מקשה באמת כן מ"מ דקארי לה מה קארי לה ולפמ"ש י"ל דבהס"ד הוה ס"ל דאם נימא דכתב ידן הוא לא קפיד כלל על הגט בעצמו ושוב לא הוי מילי דהא מצאו באשפה כשר וע"ז מקשה הש"ס דכל דאמר כתבו אף דכתב ידן הוא מ"מ עכ"פ קפיד על כתיבת סופר והו"ל מילי ודו"ק ובזה מיושב מה שתמה הגאון באבן העוזר זלה"ה דאין מובן כלל סוגית הש"ס שהקשה בתחלה אילימא דהא קמיבעיא אי מילי ממסרי לשליח הא אמר שמואל וכו' אלא הא קמבעיא ליה משמע דתו לא קשיא מדשמואל והרי אח"כ פריך הש"ס מדשמואל דהא מילי לא ממסרי לשליח ע"ש שכתב שאין זה סוגית הש"ס כלל והיא תימה גדולה ולפמ"ש א"ש דבאמת להס"ד הוה ס"ל דל"ש כלל מילי דהא מצאו באשפה כשר וע"ז חידש הש"ס כיון דעכ"פ אמר כתבו שוב קפיד על כתיבת הסופר ושוב הו"ל מילי ודו"ק.