שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רפ״ח (ג׳)

והנה במה שהקשיתי למעלה דקבלת אחריות לא עדיף מק"פ ואינו אוכל בתרומה בק"פ ומ"ש בקבלת אחריות דאוכל כעת נראה לפע"ד ענין ברור דבאמת הריטב"א הרגיש במה דס"ד דש"ס דכל שקבל אחריות גניבה ואבידה לבדו היה מאכיל בתרומה אף דודאי לא מקרי שלו בזה וכ' דס"ד דקנין כספו אמר רחמנא ואף קנין כל דהו מקרי קנין כספו וגם זה אינו מובן כ"כ דהא קנין כספו בעי קנין הגוף ממש אך ביאור הדבר נלפע"ד דבאמת בתרומה לא הקפידה תורה רק שיהיה נקנה לו בדמים גוף החפץ אף שאינו שלו ממש דשלכם לא כתיב בתרומה רק שיהיה קנין כספו ולכן בעי קה"ג ול"מ ק"פ דניהו דנקנה לו היינו הפירות והשימוש ולא גוף הדבר ואנן בעינן דגוף הדבר יהיה קנין כספו והוא הדין מתנה דהוה כמכר אבל בעינן שיתן לו גוף הדבר ולפי זה כל שקבל ס"ד אף דלא מקרי שלו כל שקנה בשכירות ליומא ממכר הוא ק"פ קרינן ביה וע"ז דחה דשכירות ליומא לא מקרי ממכר רק הנאת השימוש קנה ולא גוף הדבר כמ"ש הש"ך חו"מ סי' שי"ג בשם הריב"ש והנימוק"י ולכך בשואל אף דקנהו באונסין אבל ק"כ הוה אף דקנה גוף החפץ לתשמישו והיינו שבאמת נתחייב באונסין אבל מ"מ לא קנהו בכספו ולא נתנו לו רק במתנה עמ"ל וגרע ממתנה עמ"ל כיון דנתחייב באונסין כמ"ש הרא"ש פ"ג דסוכה בשם הר"ר ישעיה ז"ל ול"מ אבל כל שנתחייב בכחשא ופחת שוב הו"ל לגמרי קנין כספו אף שאינו שלו ומותר להאכיל בתרומה וז"ב לדעתי ובזה יתיישב מה שהקשה אותי החריף מוה' אברהם נ"י נכד דו"ז הגאון בעל ים התלמוד דהכא משמע דאם נתחייב באונסין מקרי יותר שלו והרי הריטב"א בקדושין מ"ז גבי השואל קרדום ביאר דכיון דשואל חייב באונסין ע"כ לא הוה שלו דאל"כ לא נתחייב באונסין והנה השבתי לו דגם כאן ע"י שאלה אינו מאכיל בתרומה כמ"ש הרשב"א והריטב"א ביבמות כאן בהדיא אמנם שאל אותי דאכתי איך אמרו דאם מקבל פחת וכחשא דמאכיל בתרומה והא אדרבא מה שמחייב אותו יותר לא מקרי שלו וכמ"ש הריטב"א קידושין שם ולפמ"ש א"ש דניהו דלא מקרי שלו עכ"פ קנין כספו מקרי דהרי בדמים קננהו שאם יתכחש ויפחות יתחייב בדמים הרי קנה הדבר בכספו ובכה"ג שפיר מאכיל בתרומה אף שאינו שלו ממש ודו"ק היטב כי הדברים נכונים לפע"ד.