שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן רפ״ה (ה׳)

והנה בהך דהוה דופן לשבת הוה דופן לסוכה מזה הביא המרדכי בסוף חולין בהגהות שם דמיגו דהוה קשר לענין תפילין הוה קשר לענין שבת ותמהתי ע"ז דא"כ מ"פ ולענבינהו מיענב ואר"ח זאת אומרת עניבה פסול בתפילין וקשה דלהס"ד דמקשה דעניבה כשר לתפילין ושוב נימא מיגו דהוה קשר לענין תפילין הוה קשר לשבת אמנם באמת י"ל דש"ה דהוה דופן גמור לענין שבת וכן בהא דאמרו בסוכה כ"א דאהל קרי רחמנא היא ג"כ אהל גמור אבל כאן דבאמת בתפילין צריך קשר גמור רק שלא יתבטל ממצות תפילין גם עניבה חשוב כעין קשר וא"כ שוב ל"ש לחייבו בשביל שבת דבאמת גם לענין תפילין לא הוה קשר קיימא ומה גם דשבת אינו ד"ת רק שדרך מלבוש הוא וכל שעונב ניהו דמקרי דרך מלבוש אבל ל"ח קשר גמור ולכך הוצרך לחדש דעניבה לא כשר בתפילין אברא בהא דפריך טעמא דעניבה קשירה מעליותא הא לא"ה עניב להו והאמר ר"י קשר של תפילין ומשני דעניב להו כעין קשירה וקשה דאמאי לא פריך דכל דעניב להו כעין קשירה א"כ שוב אסור בשבת וצ"ל דכל דעניבה לאו קשירה הוא ניהו דהוה דרך מלבוש שוב עכ"פ ל"ח קשר גמור דיהי' נחשב גם לשבת לקשר גמור ובזה יש ליישב קושית התוס' דלמה לא משני ר"ח כאביי ולפמ"ש א"ש כיון דקשר הל"מ וא"כ רחמנא קריא קשר וא"כ ממנ"פ כל שעניב להו ג"כ חשיב קשר גם לענין שבת וע"ז משני דעניב להו כעין קשירה ובכה"ג לא הוה קשר מעליא גם לענין תפילין ומכ"ש של"ח קשר לגבי שבת ודו"ק היטב.